פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:209

" בשעה 02 . 00 הפך הים לגלי וספינתנו התחילה מיטלטלת בחזקה . הרוח גברה והלכה מרגע לרגע . הנמל הקרוב ביותר אלינו היה ליבורנו . "טיטו" המשיכה לגרור אותנו . לאחר חצי שעה השיגנו הסער . המים התחילו חודרים לבטן הספינה בזרם גובר והולד » לא נותר לנו אלא לקוות שכבל הגרירה יחזיק מעמד ושטונינו לא יפקירנו לגורלנו בלב ים . שוב שיחק לנו המזל — הסער היה מסייע והרוח נשבה בעצמה רבה מעבר ירכתינו . התקדמנו במהירות רבה" — סיימתי את מכתבי לרעיתי — "וברגע שהסערה הגיעה לשיאה הצלחנו להכנס לנמל ליבורנו בשעות הבוקר המוקדמות . " " רק בדרך נס" — כתב באייבסקי במכתבו לא"י — , לא היה מכתבי מקורסיקה מכתב אחרון בימי חיי . כי לפתע פתאום חזר "הבמאי הגדול" והחליט לשנות מנוסח סיומה של המערכה האחרונה . היה זה נוסח שדוף : ספינה תשושת כוח איננה שובקת חיים בנמל עזוב , אלא מוסיפה ומיטלטלת בכף הקלע של הים , עד שמתנפצת אל הסלעים . ולמרבה הזולות : אותם הסלעים — דווקא תלולים מאד ובראשם — טירה רומאנטית . אכן "פינאל" זול , מעשה ידי אמן קלוקל . לפיכך : הבה נודה לרהב שר של ים , והוא פוסידון הלועזי : הוא פטר את "שרה" מסיום באנאלי כזה . " ,, כי אכן לא תהא הצלחתנו בדרך הזאת . דבר זה הרגשנו מראש : יותר מדי נזדרזו "מצילינו" לחטוף ולקיים על רגל אחת את כל המצוות הפורמאליות מטעם שלטונות הנמל ! יותר מדי נחפזו הללו לחטוף ולהטליא ביריעות בד ולווחים את בקיעי ספינתנו ; ויותר מדי משונה היה המועד שנקבע להפלגה : חצות . כל אנשינו — חוץ מחמישה — צריכים היו' לפי המוסכם , לעבור לספינת הגרר שעה אחת קודם למועד שנקבע . אך "מצילינו" איחרו . ומאין "פנאי" נשארו אנשינו על סיפונה של ,, שרה . " קשה לומר , כי היתד . זו הפתעה משמחת . ספינה רצוצה ! סירה שרידה יחידה , שאף היא אינה כשרה להורדה בשעת סכנה ! פרצה הגונה בספינה ! וסימני סופה מתרגשת לבוא . " " חלפו שעות . השייט היה איטי . המים בירכתי הספינה עלו , והבארומטר ירד ... עפ הנץ החמה קרבנו ל"קאפראיה , " אי הררי קטן במחצית הדרך לליבורנו . שחם שחור ואפור גלש הימה גלישת מדרונות תלולים על אחד הכפים בשיא עצום עד כדי סחרחורת ראש . מגביהה לשבת מעל למדרון זקוף טירת "סאנטה ג'יורג'יו ! " בנין זעום פנים מימי פולמוס פיזא וגינואה . קצת למטה מזה , מעל למבוא המפרץ , הקטן כצעצוע — צריח עגול עם מעקות מגן מקוריים : משגב עוז של הפיראטים אנשי קאפראיה , שיצאו להם מוניטין בשעתם . ובדיוק בשעה שעברנו מתחת לטירה זו , נתחלפה הרוח . נ ת ח ל פ ה ז הבטוי אינו מדויק כלל : הרוח קפצה לפתע פתאום קפיצה פרועה ומבוהלת בשעור 180 מעלות והסתערה בכוח פראים עלינו ועל ספינת הגרר ובפתע ובבת אחת , ממש כהרף עין , נמצא צידה האחד של ספינתנו סמוך לסלע . קשה להאמין , אך עובדה היא : המרחק בין דפני הספינה ובין המדרון התלול היה פחות ממחצית המטר . ב 999 מקרים מני אלף כל אדם השרוי במצב מעין זה משולל אחריכן את היכולת לספר בפיו את הקורות אותו . מה יכולנו לעשות ן למשוך את ההגה אל דופן הספינה משיכה חלוטה ולחכות : איך יפול דבר ? בנוהג שבעולם אין בסגולה זו כל רווח והצלה . אך מכיוון שבכל הפלגתנו , מתחילתה ועד סופה היה פאראדוקם מובהק , הרי הפעם בכל זאת היתה הצלה . הספינה עגנה כמין חצי גורן עגולה ו"נותקה , " כביכול , מן הסלע , בדיוק ברגע שנחשול אדירים התנפץ אליה והתיז כלפי מעלה רסיסיו , כמעט עד מרגלותיה של הטירה . אחר כך לא ארעו אלא "דברים של מה בכך ! " מעוצם התנופה נגפנו בשוניות , אגב כניסתנו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר