פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:122

גשר הפיקוד וכיון בשקט אולימפי את מצלמתו אלינו . לא נעצרנו בנמל גיברלטר . חלפנו על פני הנוף הנהדר של הצוק הנישא והמשכנו דרכנו לאוקינוס האטלנטי . למחרתו' בשעות הצהרים , עגנו ב"סאן לוקאס , " בכניסה לנהר "גבאדאלקוויר , " שמשוררים רבים הקדישו לו את שיריהם . בכפר זה הצלחנו להשיג דלק נוסף , ועוד בו ביום המשכנו דרכנו לסיביליה . למחרת , בערוב היום , התחלנו לקשור את ספינתנו לרציף העיר האגדתית . טרם סיימנו את תמרון ההתקשרות והנה , למרבה פליאתנו , טיפסו ועלו על סיפונה של "שרה א "' עשרות נשים צעירות , לבושות שמלות ססגוניות והחלו מחבקות ומנשקות את אנשי הצוות ואת התלמידים , כאילו היו בעליהן או בניהן שחזרו ממסע ארוך ... הזעקתי את הקפיטן פאבונה , והוא הסביר לי , כי תופעה זו מכונה בלשון הימית המקצועית "אורח הנמל המקומי . " ונוהג זה מתבטא בזה , שנשי סיביליה ( אמנם לא מן החברה הגבוהה ) מעניקות ליורדי הים את אהבתן הלוהטת במחיר השווה לכל נפש מיד בעגון אניתם ... פקדתי תיכף ומיד לפנות את "הבנות" מן הסיפון , אך כוח האדם שעמד לרשותי לא הספיק לביצוע המשימה ועל כן נאלצתי להזעיק את משטרת הנמל . בכך הפרתי , כנראה , מסורת עתיקת יומין , כי מאז , כל אימת שירדתי מן הספינה אל החוף , שמעתי בעקבותי מבחר קללות ספרדיות , שבו ליווני ה"גיישות" הסיביליאניות , אף זה , מן הסתם , לפי "אורח הנמל" שבכאן .... בספרד קרתה לנו עוד אי נעימות , אם כי רק בעקיפין . באותם הימים היו שוקי ספרד מוצפים בסחורות גרמניה . פקדתי על החניכים לשמור בקפדנות על החרם שהכריזה בית"ר על סחורות הנאצים . הדבר נודע לשלטונות המקומיים והם מסרו על כך לקונסול האיטלקי . במסע הבכורה של ,, שרה א"' לקחתי עמי גם את אשתי , רחל — האשה הראשונה והיחידה , שהפליגה על סיפונה של ,, שרה א . "' הוזמנו לסעוד ארוחת ערב על שולחנו של הקונסול האיטלקי בארמונו המפואר בסיביליה . בשעת הארוחה התענין הקונסול במפעלנו ובין היתר רצה לברר , מדוע אנו מחרימים את הסחורה הגרמנית . הסברתי לו את הטעם . והנה , עם שובנו לאיטליה נתברר לנו , כי הקונסול מסר עלינו תלונה , כנראה לפי בקשת הקונסול הגרמני , ובכך גרם אי נעימות רבה לקפיטן פוסקו , שנקרא להסביר את התנהגותנו "המוזרה . " לא חסרו לנו צרות אחרות בסיביליה . מקץ ימי עגינה אחדים הועמדתי בפני בעיה חדשה : הקפיטן פאבונה קיבל מהקונסול האיטלקי הודעה על הכרזת מלחמת איטליה נגד חבש ועל צו הגיוס הכללי . אנשי הצוות היו משוחררים מגיוס זה , על כל פנים עד שובם לנמל איטלקי ! אך באותו יום נערך מסדר חגיגי , שבו השתתף כל הצוות האיטלקי , ובו הודיע פאבונה כי הוא מתנדב מיד לצי הקרב . כל אנשי הצוות כאיש אחד הכריזו כי גם הם מעמידים עצמם לרשותו של ה"דוצ'ה , " וכי הם חוזרים לאיטליה לאלתר . שתי אפשרויות היו לפני : או להפליג מיד חזרה , או להישאר ללא צוות . התקשרתי טלגרפית עם הקפיטן פוסקו , שכנראה הורה את פאבונה להמשיך דרכו לאלג'יר ומשם לגנואה בהתאם לתכניתנו . הרוחות נרגעו ואנו הוספנו לפרק בשקט את מטעננו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר