פרק ה' ברית ידידי הספנות העברית והליגות הימיות העבריות, 1935 - 1939

עמוד:97

הימיות האחרות . השתמשנו בה גם כבסיס ל"קונסטיטוציה" כללית לאיחוד הליגות הימיות העבריות בעולם . " מטרת הליגות הימיות העבריות — / ' נאמר בתחיקה , בין היתר , ,, — היא פיתוח ההכשרה המקצועית בכל שטחי הימאות , ניהול תעמולה ומתן תמיכה לכל פעילות ימית יהודית והשתדלות לתאם פעילות זאת ולאחד אותה . דאגה לסידור בעבודה של בוגרי ההכשרה הימית . הליגות הימיות העבריות יגישו את עזרתן לכל מוסד יהודי אשר יטפל , או ירצה לטפל , בפעולה ימית יהודית . כמו כן ידאג האיחוד לפתיחת סניפים חדשים של הליגות הימיות העבריות בעולם ; הליגה תייסד ותקיים קורסים טכניים במקצועות הים השונים . קואופרטיבים לדייג , תערוכות ימיות , ייעוץ טכני ימי ( הכוונה היתה לאפשר ליהודים שרצו להשקיע את הונם במפעלים ימיים — לקבל ייעוץ מקצועי חינם , כדי למנוע רמאות והפסד ממון מפאת חוסר נסיון וידע ) % הגשת עזרה לכל אלה שפרנסתם על הים ולפליטי השואה ! אספקת ציוד , ארגון קבוצות , קואופרטיבים , או חברות לספנות ולדייג ! סיוע למוסדות ההכשרה המקצועית הימית ! תיאום של פעילות הליגות הימיות עם כל יתר הארגונים אשר יש להם מטרות מקבילות לפעילות הליגות הימיות העבריות . " " נקבע , כי איחוד הליגות הימיות העבריות בעולם יתנהל על ידי המוסדות הבאים : . 1 האספה הכללית של האיגוד . . 2 ההנהלה הראשית . . 3 האכסקוטיבה . . 4 ועדת הבקורת . בין שאר ההסברים למטרת הליגות הימיות העבריות נאמר : " המטרה היא : להכין ולהכשיר את הקרקע להקמת צי הסחר העברי ותעשית הדייג בהם יוכלו בוגרי בתי הספר הימיים המקצועיים העברים למצוא את פרנסתם , בספנות , במכונאות ימית , בהנהלת חברות אניות , בבנין אניות ובהקמת כפרי דייגים / " הליגה תנהל תעמולה בין הקהילות היהודיות , כדי להסביר את ערכם של הים והימאות לפתרון הבעיות הכלכליות של העם העברי . " אלה היו העקרונות שעליהם התבססו הליגות הימיות העבריות ומקורם היה בחוקת היסוד של "ברית ידידי הספנות העברית" בצרפת . הליגה הימית העברית כבריטניה בראשית 1937 התחלנו בהקמתה של הליגה הימית העברית באנגליה . כאן היתה פעולתנו קלה יותר , כי כבר יכולנו להצביע על הישגינו באיטליה , בלאטביה ובצרפת , וגם לקבל המלצות מאישים שונים . שרות גדול עשה לנו בראשית פעולתנו באנגליה מר איבן גרינברג , בנו של ליאופולד גרינברג , מעוזריו של הרצל , ומי שהיה מייסדו של ה"ג'ואיש כרוניקל , '' בטאונה רב החשיבות של היהדות האנגלית . לאחר פטירת אביו המשיך בנו לכהן כעורך העתון , אך בתום מלחמת העולם השניה נאלץ לפרוש ממשרתו בגלל תככי ראשי ד < סוכנות היהודית . מאז אבדו לשבועון ערכו והשפעתו בעולם היהודי . בי » י כהונת הגרינברגים החשיבו חוגי השלטון הבריטי את ה"ג'ואיש כרוניקל" כ"טיימס * ' היהודי . רבים מחברי הפרלמנט הבריטי היו מנוייו של שבועון זה . כל שקיבל את תמיכת ה"ג'ואיש כרוניקל , " הרי היה זה כאילו כבר היתה מחצית מלאכתו עשויה . איבן גרינברג היה אריסטוקרט אנגלי ועם זאת יהודי גאה וחסיד רעיון הציונות המדינית .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר