|
|
עמוד:987
ז ' בוטינסקי : ' אם אין אני לי , מי לי ? ' בימי נציבותו של בגין בא ז'בוטינסקי לביקורו האחרון בפולין והזהיר את העם מפני הצפוי לו ב'רעידת האדמה' הקרובה . הוא בא לעשות לעריכתו של ה'ציון סיים' / כנסיית ציון / הוא 'קונגרס המצוקה' בפולין , וקיים קשרים עם רבי המדינה הפולאנית . המצב המדיני העולמי לא הניח לקיים את הכנסייה הגדולה ,- אלא שהממשלה הפולאנית עמדה לצד ז'בוטינסקי בפעולתו המדינית ואף גילתה נכונות לבוא לעזרה בענייני ההעפלה וההכשרה הצבאית . ברם עמידתו של העם במערכה הלאומית שלו נראתה עלובה ביותר , אחר ניצחונם של ה'בונד'אים הסוציאליסטים שונאי ציון ושותפיהם האדוקים הקנאים בבחירות לעיריות ולקהילות . ז'בוטינסקי ראה בניצחון זה גילוי של רזיגנאציה ושל סכנה גדולה . ז'בוטינסקי בתוך עמו היה בפולין , ונשא אליו את דבר אמונתו — דבר תביעה ועידוד כאחד . הוא קרא את העם לצאת מקיפאון השיגרה ולבקש לעצמו דרך חדשה , שיש עמה תגר וסיכוי . עשרות נאומים נאם בזמן שהותו , ובאחד מנאומיו אמר : ' יש אנשים , אולי גם באולם זה , החולמים על אפשרות אחרת , על מהפיכה סוציאלית . אל תהיו עיוורים ... ההיסטוריה מבקשת דרך מעל לכול ההפיכות הסוציאליות ... הבריות מתנהגים כעת כאילו כבר נגזר דינם . לא ראיתי כזאת לא בהיסטוריה , ואף ברומאנים לא קראתי על כניעה כזאת לגורל . משל למה הדבר דומה ז כאילו הושיבו את האנשים בעגלה , שנים עשר מיליון אנשים משכילים ומנוסים הושיבו בתוך עגלה , ואת העגלה דחפו אל עברי פי תהום . כיצד מתנהגים אנשים אלה ? אחד בוכה , אחד מעשן סיגאריה , אח דים קוראים עיתונים , אחד שר — ולשווא תחפשו איש אחד שיקום , ייטול את המושכות לידיו ויעביר את העגלה משם והלאה . זהו הלך הרוחות . כאילו בא איזה אוייב גדול והרדים את מוחותיהם בכלורופורם . בא אני עכשיו אליכם לערוך ניסיון , את הניסיון האחרון . קורא אני אליכם : שימו קץ למצב זה ! נסו לעצור את העגלה , נסו לקפוץ מתוכה , נסו לשים איזה מיכשול בדרכה . אל תלכו ככבשים אל הזאב . כשהזאב טורף כיבשה אחת , ואחרי כן שתיים , הרי אוחז פחד את האחרות , הן רועדות ורוצות לברוח . ואילו כאן - בית עלמין גדול' . 2106 ז'בוטינסקי ראה את העם היהודי בפולין ללא הנהגה לאומית והגיב ביחס לניצחון ה'בונד . ' בו בנאום אמר : 'רואה אני כאן , שבווארשה התחולל שינוי גדול . בפולין מנצחת מיפלגה , שאין לה שאיפות יציאה , אלא אומרת , שכאן במקום ישיגו הכול , שכאן יחולו שינויים סוציאליים גדולים . ועכשיו שואל אני את איש הזרם הזה : אם אשאירך בחדר , ולפניך שני כפתורים , ואתה בחדר לבדך ; אם תלחץ על כפתור אחד , תיעלם ארץ ישראל כליל , ואם תלחץ על הכפתור האחר - תשגשג ארץ ישראל ותעלה מעלה-מעלה . הגד נא r על איזה כפתור תלחץ ... ! ? מצד אחר , אל נא תשכחו את המציאות . וזו משמעותה של המציאות : אחי הוא אחי , אבל יש הבדל רב בדבר , אם הוא חש בשיניו , או אני בשיני . כשהוא חש בשיניו , הריני מרחם עליו , ואעשה הכול למענו . אתן לו כסף , אבהיל את הרופא . אבל , כשאני סובל בה המציאות ומה שכלול בשם ובסיםמה , בין המתח הנפשי העצום והדלות המחשבתית ... "תל וזי" לא הלהיבתני אף פענז ' ... ( שם , לב—לג . ( ( 2105 'קונגרס המצוקה היהודית' נועד להתקיים בסתיו . 1939 בעניין זה הלכו ז'בוטינסקי ואלטמאן למישרד החוץ הפולאני , כדי לקבל רשות ולהבטיח עזרה רשמית לעריכת הקונגרס בפולין . מישרד החוץ דן בדבר , ותשובתו היתה תשובה של ספק , תוך הסבר שאפילו לא הפרוץ מילחמה , עדיין לא יהא המצב הכללי מתאים לעריכת קונגרס זה . הפולאנים ציפו למילחמה שתבוא ( עדות א . אלטמאן . ( ( 2106 מנאומו בווארשה , מאי , 1939 'נאומים ' ( 1940—1927 ) . 336—335 אותו זמן כבר היתה אירופה כולה , ובייחוד המרכזית , נתונה במערבולת מדינית וצבאית . אחר הסיפוחים הגרמאניים באוסטריה ובצ'כיה עמדה פולין ראשונה בתור למערכה צבאית חדשה . היטלר היה אוייב שלא ניתן לפיוס . משרבו הסכנות והאיומים לשלימות המדינה הפולא נית ואף לעצם קיומה , יצאו גופים שונים בהכרזות על נאמנותם . אף הצ"ח ובית"ר פולין פירסמו ' ) מא מענט ( 1939 . 3 . 29 , ' הכרזה , שעיקרה : 'כולנו כאיש אחד נתייצב להגנת גבולות המדינה הפולאנית ועצמאותה . ' הכרזות אלו היו רק בבחינת איחול ועידוד עצמי , ולא היה בהן כדי השפעה על מישהו . בגיוס הצבאי חייבים היו כל אזרחי פולין ללא הבדל לאום , אלא שאותו זמן כבר היו הקשרים שלהצ"ח ולאצ"ל עם צבא פולין הדוקים למדי , ובו תוכנן המשך ההדרכה של קצונת אצ"ל במיתקני הצבא הפולאני , ובו תוכנן 'איסוף הברזל' למערכה הצבאית בארץ ישראל .
|
|