|
|
עמוד:924
בית '' רית-ז'בוטינסקאית , והיו תוצאות גאותות למאמציו . עד שנמצא האיש , שיקבל על עצמו את האחריות הרשמית להוצאת הירחון הוצאו שתי חוברות ( הוצאות חד פעמיות ) / 'משמר , ביטוי לנוער הלאומי' ( י '' ג אדר א תרצ '' ח ) רעל המשמר , ביטוי לנוער הלאומי' ( י '' א אדר ב תרצ"ח . ( חוברות אלו על פי תוכנן היו חידוש בשביל הנוער , ומהן יכול ללמוד בשאלות ציונות אקטואלית , חברה ומישטרים , דרך הנוער , וכן ליהנות מפרקי סיפרות וכרוניקות מעניינים . אותו קו היה נקוט אף לגבי הירחון , 'משואות , עיתון הנוער , ' שהחל לצאת לאור בכ' תמוז , ( 1938 . 7 . 19 ) כשחתום תחתיו : 'העורך והמו"ל : ב . טייטלר . ' ירחון זה יצא בקביעות עד לסיוון תרצ"ט , כשטייטלר האחראי ( הוא דוב תמרי ) נאסר ( משום שנמצא חומר נפץ בחדרו בזכתן משה בירושלים . ( חוברת נוספת שהוכנה ונושאה המרכזי 'גבורת ישראל' כבר לא נמסרה לדפוס . תיק המערכת , שנשמר במועדון ברית הסטודנטים 'אל על , ' נתפס באחד החיפושים של המישטרה ואבד . העיתון גופו היה חשוד במה שיש בו , אלא שהיה כשר מבחינת הצנזורה . שלא כ'משמר הירדן' כמעט לא הביא העיתון בשערו תגובות ישירות בנושאים שוליים , אלא מאמרים רחבי יריעה שדיונם מקיף וכו לל , ויותר משהיו מכוונים לוויכוח כלפי השילטונות נועדו לבירור הבעיות הפנימיות בציונות ובעם . העיתון עילה את הנושא הלאומי ועשהו ראוי לבוא בקהל הנוער . הוא דן ב'יסודות הנפש הלאומית' ( פרקי הגות נכבדה משל מ '' א פרלמוטר , ( במהותה של הציונות , בגיבורה ( הרצל , ( בגיבורי המילחמה ( תרומ פלדור , ניל '' י , שלמה בן יוסף , ( במילחמות חירות של עמים וגיבוריהם , בבעיות האיזור ( סקירות מאלפות מאת דויד סיטון , ( ובבעיות המארכסיסם-הקומוניסט -הסוציאליסט שבבירורן עסקו מאמרים ועיונים הרבה מאז החוברת החד פעמית הראשונה . לנושא זה הוקדשה חוברת כפולה מיוחדת ( אייר תרצ"ט ) בקשר ל'חמישים שנה לא' במאי . ' בעיתון נידונו אף בעיות מדיניות עולמית מבחינה יהודית . פרופ' קלוזנר ראה עצמו קרוב לעניין פירסום עיתון זה והשתתף בו במאמרים אחדים . בדברו אל הנוער הלאומי 'היו חזקים' ' ) על המשמר ( ' קרא : 'דעו לכם ... שהדרך שהתייצבתם עליה קשה ומרובת סבל היא . יאמרו לכם : לאומיות היא דבר ריאקציוני . הרי רואים אתם מה שעושים ה"לאומיים '' בנרמאניה ובפולאניה וברומניה . יאמרו לכם : לאומיות היא דבר מסוכן . הרי רואים אתם , אל מה הגיעו מטיפי ה '' לאו מיות" בארצות שונות בכול הנוגע לחירותו של הפרט , לחירותו של המצפון ... יאמרו לכם : הלאומיות היא דבר רע בייחוד בשביל ישראל / הרי ה"לאומיים" ברוב הארצות הם גם שונאי ישראל ... ועוד יאמרו לכם : הלאומיות מתנגדת ליהדות הטהורה . נביאי ישראל נשאו משא על גוי ועל אדם , לא רק על ? שראל . נביאינו וחכמינו חזו את אחרית הימים בתור שלום עולמים ואחוות העמים ... וכול זה נכון . את כל זה אי אפשר להכחיש . ועל כן יהא גורלכם קשה בין חבריכם מתנגדיכם , אחיכם מנדיכם בציוניות ובשאיפה לתחייה . זהו הסבל הכבד , שיוטל עליכם על ידי הודאתכם בלאומיות גמורה ושלימה , שאינה מר כנת ראש להסוציאליזמוס המארכסיסטי וה"אינטר נאציונאל" שלו . אתם תסבלו רדיפות , השפלות . קשה יהא לכם לתפוס מקום בעבודה , בחברה , בתנועה הציונית . אבל כדאי הוא הסבל , כדאים הם הייסורים . כי שני מיני לאומיות הם : הלאומיות של העם החופשי והתקיף , שרוצה לגזול את אפשרות הקיום מן החלש והמשועבד , והלאומיות של החלש והמשו עבד , שרוצה להיות בן חורים וחזק כשאר העמים שעל פני האדמה . ואם הלאומיות הראשונה פגומה וגרועה היא , השנייה היא עצם הצדק והיושר . ' בסופה של קריאתו החמה אל הנוער אמר קלוזנר : 'ובשביל לאומיות כ ז ו כדאי לסבול . כדאי ללקות בייסורים חומריים ורוחניים , ואפילו גופניים , ובלבד שתרגישו ותכירו שבחיזוקה של הלאומיות העברית אתם מצי לים מכלייה את האומה בת אלפי השנים של יצירה וסבל , סבל ויצירה , ונותנים לה קיום מדיני גמור בארצה ההיסטורית הבלתי מ ח ו ל ק ת ... היו חזקים ! היו חזקים באמונתכם בעתידותיה של האומה ובפעולתכם לשם עתידות נשגבים אלה ! . ' ... בדבר המערבת אל הנוער נאמר , שהעיתון 'בא למלא את החסר בעולמנו הסיפרותי וכוונתו להיות עיתון של הנוער ועיתון לנוער במלוא מובנן של מלים אלו . ' והוסבר : 'אין כוונתנו להוציא עיתון מיפלגתי ואף לא עיתון פוליטי , אולם אין פירושו של דבר , שעיתוננו צריך להיות נעדר כל פרצוף והשקפה . עיתוננו עומד על בסיס ההשקפה הציונית הטהורה , העל מיפלגתית והעל מעמדית , וייתן ביטוי חופשי לכול השקפה ודברי ויכוח רציני , ולו גם של המתנגד החריף ביותר , אם רק לא נתכוון להשתמש לרעה בהכנסת האורחים
|
|