שיירה שחזרה מן הגבול - הקשיים מתרבים

עמוד:889

שיירה שחזרה מן הגבול - הקשיים מתרבים בצמידות לשיירת המעפילים שיצאה בספינה ' דראגה א' הוכנה שיירה נוספת של מעפילים , והיתה הכוונה לקיימה בסמיכות זמן . ברם אירגונה של ההעפלה נעשה קשה משבוע לשבוע . הלחץ הבריטי על הממשלות החל נותן אותותיו , והקונסולים השונים החלו מונעים מלתת ויזות מעבר דרך ארצותיהם , ואילו הקונסול היוגוסלאבי ביטל על פי פקודה מפורשת שקיבל מבלגראד את הוויזות שכבר נתן . הקונסולים היווניים , וכן האיטאלקיים , סירבו לתת ויזות חדשות . תוכניות הפלגה קרובות לביצוע נידהו לזמן בלתי ידוע . השיירה הצמודה שהוכנה ( השיירה השישית ) באו עליה תלאות . משום מלשינות לא יכלה ספינת הנוסעים שהוזמנה להפליג מן הנמל , ובמקומה הוצעה ספינת מיטען . מרדכי כץ , יצחק רוזן ווילי פרל טרחו רבות בהפלגה זו . משום עיכוב הספינה טילפנו לווינה לעכב את יציאת המעפילים , אלא שהמארגן שם ( ק , ( . שראה עצמו מחוייב כלפי שילטונות הנאצים , החליט על יציאה לדרך , מפחד מאסר . השיירה נתעכבה בגבול אוסטריה-יוגוסלאביה-איטאליה , משום שלילת הווי זות היווניות , והועברה למחנה ארנולדשטיין , למרגלות הרי האלפים . שם ישבה כשבועיים . כל המאמצים לקבל ויזות מעבר דרך י וון עלו בתוהו , ולא היתה ברירה אלא להחזיר את השיירה הגדולה - 750 ) ולפי גירסה אחרת : ( 870 לווינה . כישלון שיירה זו הביא דאגה רבה בלבם של החוזרים , ובלבם של מועמדים אחרים להעפלה . הניסיונות להציל את השיירה עלו בכספים מרובים ביחס , ומשום קשיים כספיים נסתבכו החשבונות התחייבו בירורים בין השותפים למיפעל . אף הוצאות השיירה הקודמת ' ) דראגה א ( ' עלו בהרבה על תקציבן המשוער . 1 " 4 לסוף 1938 הוגברו המאמצים להבטיח את המשכה של ההעפלה , ובייחוד מאוסטריה שנתנאצה , וביתר ייחוד - העפלתם של המעוכבים שהוחזרו לווינה . מטעם שילטון בית"ר טיפלו בדבר n 1 p > rrn ד * ר ויל > פרל וד"ר פאול האלר ועמם יצחק בן מנחם ( חזן / בן עמי . ( משנסתתמו אשנבי הקונסוליות שבדרך לארץ ישראל עלתה המחשבה לבקש ויזות מקונסולים של ארצות רחוקות מעבר לאוקיינוס האטלאנטי , וב ייחוד ויזות קולקטיביות , שיש בהן לחסוך טרדות ומניחות אפשרויות של חילופי אנשים . וכן עלתה המחשבה לפסוח על ויזות הטראנסיט באמצעות הוצאת השיירות בדרך ההפלגה לאורך הדאנובה , החוצה ארצות הרבה והשיט בה חופשי לפי שאושר בוועידות בין לאומיות . נמלי רומניה נעשו נמלי היציאה לס פינות הרבה . 1915 בית " ר רומניה , ובראשה יעקב שיבר , מסרה מעכשיו את כל חילה להבטחת שלומם של המעפילים , לסיפוק צרכיהן של שיירות שנתקעו בדדן בלא מזונות . שיבר נסתייע בוועדי קהילות , ובעיקר קהילת גאלאץ , ומכוח התנדבות זו נמנעו סכנות נפש מרבים ונמנע ביטול מיפעל ההעפלה . קשה , ואף אכזרי , היה תפקידם של הממונים על ההעפלה , שלא היה בכוחם לשלוט בתנאי ההעפלה , ואף לא להבטיח את עצם קיומה . קשה היה התפקיד במקומות המוצא , שכן היה מיספר המועמדים גדול פי כמה מן האפשרויות המשוערות לקליטה בשיירות ההעפלה , ואין תימה שמשום כך בלבד נתעוררו פרטים , מהם מחברי בית"ר והצ"ח , ליזום מיפעלי ( 1914 עי' נז , " ז דו"ח שווארץ / ערי ז'בוטינםקי ( 1915 . / יצחק יוזן / בן עמי , / שנטל חלק באירגון שתי ספינות מעפילים על הדאנובה ( נובמבר ( 1938 ירד באחת מהן טד םולינה ברומניה . ה'גיסטאפר החמיר מאוד , וחירשה למפליגים לקחת עמם רק תרמיל גב , פרק קא מתלאות ההעפלה בים מספינות המעפילים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר