|
|
עמוד:861
( ג ) מיבנה : מקומו של ה ' אוצרון ' ותפקידו בסבך זה של עבודה חינוכית מצד אחד , ועבודה פוליטית וצבאית מצד שני , נזדקרה ועלתה שאלת המיבנה של בית"ר , ובייחוד , כמובן , שאלת ה'אוצרוך הבית '' רי , בכלל , וביותר בגולה . את הפיכתו של ה'אוצתף הבית"רי לדרגה של חיילים דרש שרגא דוב ( פולין , ( בלא התייחסות ל'ברית החייל . ' 'אחרי שלוש עשרה שנות פעולה לא מצאה בית"ר מיסגרת בשביל הבוגרים , והם הולכים ואובדים לתנועה . הנוער העברי רואה בנו את הצבא הלאומי , ולפיכך מושיט לנו יד . הנוער העברי מאמין , שהוא עצמו עתיד להיות אותו החייל , ברם כשמתבגר הוא מכיר , שאין בית"ר טובה הרבה יותר משאר ההסתדרויות , ומשום זה מתרחק מהתנועה . עלינו , לפיכך לדאוג , שבית"ר תהיה אותה ההסתדרות הצבאית , שממנה ייצאו החיילים המהפכנים ... מציע להקים לא דרגת ה"אוצרון , " אלא דרגת החיילים ' . את הקושי בקיומו של ה'אוצתף ראה יוסף ג ל א ז מאן ( נציב , ליטא ) בצד הפסיכולוגי : 'בני 24 אינם נמצאים בבית"ר לא משום שהתקנון גרוע , אלא מפני שהאנשים אינם מחונכים עדיין . נעים להם יותר לשבת בבית קאפה מלעסוק בהגנה . הבחור המבוגר פשוט מתבייש ללבוש חולצה / מדים . / במרוצת הזמן ניתק הקשר בין המבוגרים לבין בית"ר , ומחלה זו אפשר לרפא רק בחינוך . יש לנטוע בלב הבית"רי הצעיר את ההכרה , שלעזוב את בית"ר אפשר רק על ידי בגידה או מיתה . יש לקבוע סיסמה ברוח זו ' . גלאזמאן נמנה אפוא עם אלה שראו את בית"ר כתנועה לכול החיים , כמיסגרת לכול התפקידים . עם הקמתה של ההסתדרות הציונית החדשה ( הצ"ח ) נראה לכמה מן החברים לראוי לבטל את הצה"ר . משה שטיין ( ארץ ישראל ) ראה את בית"ר ה מורחבת והפידיראטיבית כבאה במקומה של הצה"ר : ' צריך ליצור פידיראציה אחת של כל ההסתדרויות הנמצאות תחת כנפי הצ"ח נתונה לשילטון אחד בית"רי ' , שהרי במסגרת אחת ניתן לחסוך בכספים , בא ואת בית הספר אין מכניסים בפוליטיקה ' . שאלה זו , שנדונה לא אחת בעיתונות הבית " רית , ובייחוד ב'המדינה ' , לא הכאיבה כבר אחרים בכינ , יס , שמשום כורח הזמן נתפסו לשאלת הרחבתו של החינוך הצבאי כשאלה בוערת . אורי קרין דרש הבאת מומחים להכשרה הגנתית מארץ ישראל , ואפילו עדיף החינוך הסינתטי , הרי 'לנוכח המצב בארץ ובגולה — יש להעדיף את ההכשרה ההגנתית על התרבותית ' . נחום ז פ ר ן הדגיש דווקה את חשיבותה של הפעולה הפוליטית בבית"ר , ולפי לשון דבריו - אף בשם בית"ר : ' יש ליצור הסתדרות פוליטית בעלת צורה נאותה . ההמונים אוהדים אותנו , אבל תומכים במפא . " י מוחאים כף לראש בית"ר ומשלשלים כסף לכיסי הסוכנות . הניסיון להפעיל את הצה"ר לא הצליח , וגם לא יצליח . המוצא היחיד — יצירתו של מנגנון פוליטי חי ופעיל . אין לנו צורך במוסד שמופיע רק בחגים ובשמחות . בוגרי בית"ר משתוקקים למילחמת תנופה מצליחה , לקרב , לכיבוש הרחוב היהודי ' . אחר דבריו קם בגין לנסח את עקרונות המאכסימאליסם הבית"רי , אבל לנושא זה נבוא להלן . לעניין תוכנית ההכשרה התרבותית על פי הספר בהוצאתו של השילטון 'י"ג שנים בקן' הסב את תשומת הלב קרין לעובדה יסודית , שהכלל הבית"רי אינו מצוי בבית"ר 13 שנה , ושיש 'לגמור את החינוך בגיל של , 8 ו ולא של ' . 23 על הקושי להתאים תוכנית זו למציאות היום יומית בקן , במצב של חוסר מנהלים , וחוסר ספרים מתאימים , התעכב פארשטיי , שדרש ' מחלקת הדרכה אחת , שתרכז בידה את פעולות שלוש ההכשרות ' , בדומה למה שדרש אחריו אפשטיין , כאמור : מחלקת חינוך אחת . בעניין ההישגים והכישלונות של המחלקה הימית של בית"ר , ועל הפלגתה האחרונה של הספינה 'שרה א' נתעורר ויכוח חריף , שבו נטלו חלק מקציני צ'יביטא ווקיה , אברהמ ב ל א ס , דוב ג י י א ר , וכן דוב ריב לי ן ( לאטביה , ( קציני השילטון יחזקאל די ל יון וירמיהו הלפרן וממלא מקום נציב בארץ ישראל מנחם א ר ב ר . ארבר , איש הגדודים העבריים , שראה את בית"ר בארץ ישראל מראשיתה כהמשכם של הגדודים , דיבר במונחים צבאיים : 'אין צריך להבדיל בין החזית לבין העורף ... אנו חיילים . מזלנו הוא , שהצלחנו לבוא לארץ ישראל , אולם אנו זקוקים לעזרתכם ... הנני פאטריוט בית"רי , ולדעתי התנועה צריכה ליהפך מיליטאריסטית . לא איכפת לנו שבן גוריון החל עכשיו לדבר על חינוך צבאי , כי החינוך הצבאי שלנו יהיה אחר לגמרי . הם יקלקלו ואנו נתקן . אנו נולדנו בית"רים , ובחינוכם ובהכשרה הצבאית שלהם אינני מאמין . הקמתו של בי"ס צבאי ( על שם בן יוסף ) דרש סבידור . יוני צ'מאן שדיבר על בית"ר , שהיא לא בית ספר וצבא — בנוסחתו של ראש בית"ר — אלא אך ורק בית ספר צבאי , דיבר על ההלכה , ולא על המעשה .
|
|