|
|
עמוד:856
על קרן תל ח י -בגין הרצאה קצרה הירצה מנחם בגין על תפקידי קרן תל חי , בלא שיתכוון למסירת דין וחשבון , אלא לעשיית חשבון הנפש - כדבריו - לעניין היחסים שבין התנועה ומוסדה הכספי . הנחתו העקרונית הראשית היתה : 'קרן תל חי חייבת לפעול למען ארץ ישראל , ורק למען אדץ ישראל : ' ' אין אנו דומים לסוכנות . איננו ציוני כסף , אלא ציוני אמונה . אם אנו תובעים כסף מאת העם , הרי זה רק כדי לקיים ולעזור לחזית הלוחמת , שאינה תובעת מותרות , שאינה דורשת סידורים נוחים , אלא למינימום היא זקוקה — לחיות וללחום ... מארטירולוגיה — זה דבר גדול וקדוש . ברם אם אפשר לחסוך בקורבנות — מן ההכרח לחסוך . יש להביא רק קורבנות שבהכרח . ' הפרוגנוזה שלו היתה : 'אנו עומדים כעת בפני מילחמה קשה עותתלקח בחזית . הציונות עומדת בפני סכנת חורבן . דתש להציל את הציונות והמולדת . עלינו להמציא לגוש הלוחם עזרה בכול המובנים . אפשר להיות אידיאליסטן וגם ריאליסטן . יש להכניס רוח חדשה ביחסנו לקרן תל חי . שם הרוח החדשה — קנאות . ' לדבריו : אוסף כספים בידי בית"ר אינו בקשת נדבות , אלא מילוי תפקיד לאומי . בגין ציפה לפעולה גדולה בבית"ר למען קרן תל חי . על האיוגון —פרופס אהרן צבי פרופס דן בהרצאתו על הבעיות האיר גוניות של בית"ר . הרצאתו סובבה בייחוד על חוקת המיבנה הטעונה שינויים . כן דן בשאלת ה'אוצרון , ' חוקת המישפט וחוקת התילבושת , ובשאלת המינויים של ראש בית"ר , קציני השילטון , הנציבים ומפקדי הקננים . בהרצאתו עמד אף על האנדרלמוסיה שנוצרה בתנועה בכללה מהסתדרויות מקבילות . פרופס ראה בבית"ר את ההסתדרות האחת הגדולה והמקפת את כל הנוער . הצעותיו נדונו בוועדה האירגונית , וברובן אושרו . חמה ומהפיכות . פיומה נכבשה בשביל האיטאלקים על ידי משוררה הגדול , ד'אנונציו , והכול גם יודעים את התפקיד , שמילאו משוררים וסופרים בתנועה הלג יוניסטית של פילסודסקי בפולאניה . חיילי נאפוליאון היו הטובים ביותר , כיוון שהיו האינטליגנטים ביותר . היתה להם הכרת חובתם , ובלי הכרה — דומה החייל לגולם , שמפיו הוצא השם המפורש . דווקה חייל נעדר הכרה בורח מן החזית בשעה הקשה . ניצחונות בחזית המילחמה הם בכול מקום תוצאתו של החינוך הלאומי . הצרפתים קיבלו בחזרה את אלזאס לותארינגיה ב שנת 1918 בזכות החינוך שניתן לילדים הצרפתים , שאלזאס שייכת להם ולהם תהיה . ' ... את התיסה שלו ביסס רמבה מצד החיוב ומצד השלילה . מצד החיוב הסביר ו 'החינוך הלאומי וההכשרה הצבאית — שני צדדים הם למטבע אחת . "ספר וסייף ירדו מן השמיים ... " קיים אצלנו מושג מוטעה , שהתרבות משמעה רק הספר , וכיוון שהספר היה תוצרתנו היחידה בכול שנות הגלות ... נוהגים להתייחס לכך במקצת ברגש של ביטול . אבל תרבות לאומית היא לאמיתו של דבר מושג הרבה יותר רחב : האמנות והשיר , אורח החיים והמסורת . תרבות הלאום היא חזות הכול , היא מקפת את כל שטחי החיים . ' ... ומצד השלילה : 'קטונתי מלהבין על מה הגבלנו בעצמנו את אופקינו , באומרנו שתפקידנו היחיד הוא חינוך לגיוניסטי . אומנם נכון הדבר , הוא החשוב ביותר , אבל איננו היחיד ... האם נפקיר בידי השמאל את חינוך הדור הצעיר , נשאיר להם את בתי הספר , את גני הילדים , את הסימינארים ? איך נוכל לקוות להגדלת מחננו ולהביא אלינו עוד אלפי נוער עברי , שעדיין אינם אתנו ז ... הרי יש לנו שאיפה לאכס פאנסיה , להוציא מציפורני ההתבוללות הטמאה את המונות ילדי ישראל , המורעלים באופן שיטתי , המתחנכים ברוח זרה ועויינת לכול היקר והקדוש לנו ... אנו רוצים את כל נשמת הנוער העברי . ' ... באווירת הכינוס ובנסיבות הזמן עמד איש-התרבות במצב שיש עמו מידה מסויימת של התגוננות , אלא שידע להדגיש היטב , שבית"ר היא הסתדרות חינוכית , שבה נמצאים ילדים מבני עשר ועד בחורים בני , 23 ' ובמה נזין את הנוער בתקופת שלוש עשרה השנים י . ' המסקנה , שבית"ר נזקקת אף בזמן זה לחינוך סינ תיטי , ושבית"ר הצעירה היא שעשויה - כטריארים בצבא הרומי - להכריע ולהביא הניצחון . רמבה ח אף בשאלת המסורת והיחס לדת ' ) ישראל ואורייתא חד הוא ( ' ובשאלת פעילותה של הבית"רייה - שאלה שהועלתה ברצינות מעל דפי העיתונות הבית"רית , וציץ בצער , שהחברה בתנועה לא הבליטה כל יוזמה לתפקידיה המיוחדים . מניסיון השנים למד ועלה הספק בלבו . הוא שהיה מאבירי התנועה המבק שים למצוא תוכן ותוכנית מיוחדת לעבודת הבית"רייה הפטיר : 'אומנם נדמה לי , שהניסיון הוכיח , שהבעייה המיוחדת של הבית"רייה היתה מלאכותית . '
|
|