|
|
עמוד:835
במכסיקו בדצמבר 1936 החלה התפתחותו של קן בית"ר במכסיקו בפיקודו של בנימין רוזנטאל . התפתחות זו היתה קבועה ועומדת בשנים שלאחריה . במועדון הצ"ח הוזמן הציבור היהודי הלאומי בעיר לבוא לאסיפות עם , לחגיגות ולערבי זיכרון . ( 1829 א"צ , . s 6 / 3130 ( 1830 מיכתבי הנציב , , 1937 . 6 . 24 ואברהם סילוורשטיין , , 1937 . 8 . 12 לשילטון בית"ר . התפטרו ! סגן הנציב אברהם צורי באתן , שמואל קאפלוב , דויד מוגילנסקי , יוליוס שפירא . החוכ ניות שעלו על הפרק ; פתיחת בי '' ס למדריכים ע " ש די האאז וועדי תעמולה בקולג'ים ו הוצאת הירחון 'הדר / וחוברות של דבוטינםקי וקלוזנר . בסניף , ראה ( 1936 . 9 . 21 ) דיליון , ממחלקת ההכשרה ההגנתית , להעמיד על כך , שאין בית"ר מעוניינת בספורט חסר ערך הגנתי , ושיש ערך לתרגילי נשק , אבל לא לפינג פונג , שהוא בגדר בילוי בלבד . הכלל : ' בית"רי שאינו עוסק בהכשרה ההגנתית איננו בי ת"רי ' . דיליון ציפה לכך , שבית"ר תוכל לשתף עצמה בהכשרה ההגנתית באיזו הסתדרות צבאית פתוחה לאזרחים . עדיין הציפיות מסניף ארצות הברית היו גדולות , ברם נתקיימו רק במידה מועטת . הסניף , שאמצעיו היו מצומצמים ביותר לפי מושגי המדינה , סבל מחוסר כוח אדם בהדרכה בקרב נוער יליד המקום שלשונו אנגלית . מצד אחר , רק מעטים מבין הבית"רים שהגיעו לאמריקה מאירופה התייצבו לעבודה בבית"ר . עם שהללו לא היו מסוגלים בדרך כלל לעסוק בהדרכה ישירה באווירה זרה להם ובלשון זרה , הרי היו מהם מסוגלים למלא תפקידים מינהליים ואירגוניים שונים . הם אבדו לעבודה הבית"רית היום יומית מטעמים מובנים מאליהם , שכן אצה להם הדרך להשיג אחיזה כלכלית כולשהי , או להתקדם בלימודים בתנאים זרים וקשים להם . משום הציפיות הגדולות לא ניתנה הדעת שהקננים האחדים הפועלים בארצות הברית ובקאנאדה עושים עבודה מוגבלת , אבל שקודה , מתמדת בתקופת החורף , ומיוחדת בימי הקייץ ( מושבת קייץ - עודף מאה דולאר , ( ואף מגייסים חברים חדשים ומתחילים לפתח קננים חדשים . 1826 פעילות זו מצאה לה ביטויה אף בדברי דפוס : פירסום שירון בתעתיק אנגלי , עלונים על מיבנה בית"ר , ועל תקנות ההתנהגות , וכן איגרת להורי ה'נשרים ' . לסוף 1936 הוחל באירגון של הכעורה ימית . 182 ' בתחילת השנה הבאה באו 'נשרים' 3 ) קבוצות ) לקן ניו יורק , ונשתפרה ההרגשה ביחס לסיכויי בית"ר להכות שורשים ולהרחיב גבול , 'אם יהיו המארגנים והאמצעים' . 1828 בוועידה הארצית ב ניו יורק ( 1937 . 2 . 22—21 ) סוכמו הפעולה וסיכוייה לעתיד , ובה הובעה מחאה חריפה נגד שיטת ההסגר על עליית בית"רימ , שיטה שהיא לא רק פגיעה בעקרונות העילאיימ של הציונות , אלא אף בניגוד לעקרונות ההגינות והצדק לפי המסורת היהודית . 829 ז בשילטון בית"ר לא פסקה הדאגה להתפתחות בית"ר אמריקה . את הנציב בר עודד ( 1937 . 3 . 2 ) כץ בברכה על ההחלטה לתרגם 'מורה דרך לנשר' לאנגלית , שהרי באירגון ה'נשרים' גלום עתידה של התנועה . כץ הציע לנצל את שהותו של משה גילוני בניו יורק , ולעשות לקליטת מדריך מארץ ישראל : 'כדי שעבודתנו באמריקה תקבל דחיפה מתאימה , כדי שתצא מהפינה הנידחת בה היא נמצאת כל הזמן , צריך שיבואו אנשים שהפעולה והתעמולה למען התנועה תהא הפרו פיסיה שלהם . ועליכם ליצור לעת עתה את האמצעים למדריך הראשון ' . הנציבות שקבע הנציב מ . יוסף בר פעלה רק חודשים אחדים במתכונתה השלימה . הנציבות לא קיבלה את הצעת הנציב בעניין אירגון הקננים באיזור ניו יורק , ובעניין אישור הקננים בניו יורק סיטי כגליל . התערבות פרופי ^ ר יוחנן סמרטנקו למציאת הסדר לא עלתה יפה , ובמה חברים פרשו מהנציבות . הנציב מינה את מפקד הגליל סילוורשטיין ואת ס . בן ארי מטוקיו לחברי הנציבות . כמה תוכניות חדשות עלו , אלא שעיקר העבודה היתה על שמירת הקיים , ובייחוד בניו יורק . 1830 במצב המיוחד מונה לנציב הוויטיראן אליהו גינזבורג , מי שהיה אסיר עכו בימי מאורעות תר " ף , ומראשי הצה"ר בארצות הברית . שוקעו מאמצים מרובים להתארגנות מחודשת , וביותר לאירגונו של ה'אוצרון ' . בקייץ 1938 החלה לפעול במאנהאטן של ניו יורק קבוצת בית"רים מפולין . ( 1826 באיון , ברידג'פורט , פיטסבורג , שיקאגו אוטאבה ומתטריאל . עי' מיכתב הנציב מ . יוסף בר לשילטון בית"ר , . 1936 . 10 , 25 ( 1827 עי"ש , ועי' מיכתב הארולד דובקין לדי האאז , 1936 . 12 . 13 ( א'צ , . ( CM 265 / 40 ( 1828 מיכתב בר לשילטון בית"ר , . 1937 . 1 . 29 שם מדבר במשה גילוני , מהע"ל בארץ ישראל , ה'מנסה ל 9 עול למעננו . ' נשף זיכרון ליוסף תרומפלדור בקן בית"ר מכסיקו 0937 . 2 . 23 ) ( מאוסף ג . זינגר )
|
|