גליקסון על חללי בית"ר

עמוד:771

גליקסון על חללי בית " ר אחר העלאתו של בן יוסף לגרדום כתב ד"ר משה גליקסון , עורך 'הארץ , ' בקו המקובל של גינוי השיטה ' ההיסטרית' תוך מאמץ שלא לפגוע ב'קורבנה' . 103 ° ברם עם התגובות והאנטי תגובות שמלאחר ההעלאה לגרדום ראה גליקסון לדון במצב החמור כלפי פנים וחוץ דיון מחודש ואף מאוזן . לא זז האיש ' ) הציוני הכללי א' - ץייצמאני ( ' מעמידתו בנושא ' ההתגוננות הטהורה , ' אלא שהתנגד ליחס הרוב ב ארץ ישראל כלפי המיעוט : 'דווקא על הרוב התקיף בחוסנו המוסרי ובכוחו המיספרי , החובה לבקש ולמצוא מסילות ללבות המעטים , העומדים מחוץ למע רכה המלוכדת , לבקש לשון משותפת ודרך משותפת עם אלה , ולו יהא גם במחיר ויתורים אורגאניסאציו ניים חיצוניים שלא נתקדשו קדושת עיקרים ויסודות . ' גליקסון הזכיר , שבן יוסף הפר את המישמעת המיפ לגתית , ועם זאת ביקש להטעים : 'אל נתעלם קודם כל מן המעשים , העשויים לכפר על הרבה ד י בורים של הבאי ושטות : כמה בית"רים מקיימים למעשה , בחייהם ובמותם , את קו ההתגוננות הטהורה , כמה מהם עומדים ונופלים על מיש מחת ההגנה היישובית כאחיהם השומרים , הנוטרים והפועלים מן המיפלגות וההסתדרויות האחרות 1 מגי לה ארוכה של שמות קדושים וגיבורים תרמה בית"ר לפרשת הגבורה והקורבנות של עשרים ושיבעת החו ( 1630 עי' לעיל' פרק פו , ובייחוד הע' . 1559 במאמר הראשי של 'הארץ' ( 1938 . 6 . 30 ) נכתב : 'אם אחוזי היסטריה עשו מה שעשו — כלום לא רשאי היה היישוב לקוות , שזכותו הוא תעמוד להם ביום דינם . ' מדובר שם ב'אבל כבד ' , אבל ב'קורבך 'לחינוך פוליטי פסול ומסולף . ' חלל . קורט בן גאון , ששמר על גאון העם , ידע לחיות בגאון ולמות בגאון . והחיים 1 גוטמאן רבינוביץ , הסבור שהתנועה / בית"ר / גמלה עמו חסד כשנטלה ממנו רק רגל אחת , רוזנצווייג הפצוע פצעי מוות , רצה עוד לשמור על מפקדו . שמואליק הצעיר מראש פינה , אשר לאחר ליל מחשבה ... בא להודיע , שהוא מוכן לקבל עליו את חטאו ואת עונשו של בךיוסף . ו / יחז קאל / אלטמאן , שיין , ז'וראבין , המאוחדים בחיים ובנכונות למוות . ובתוך הדור הזה של החומר הגולמי ששמו הגיוס הבית"רי יכול רק אמן אלוהי כז'בוטינסקי ליצור יצור שהוא שלימות שבשלימות , הוד שבהוד , תפארת שבתפארת והדר שבהדר — שלמה בן יוסף , המת הגדול , שחי ויחיה תמיד בינינו , התגלמות הרצינות בבית"ר והכהן הגדול של הצרמוניאל הבית"רי , ה סימפוניה התוססת של בית"ר , הפועל והסולל , החייל והמהפכן . תורתו של תרומפלדור — לא רק לא לפחד מפני המוות , אלא ללעוג ולבוז לו , למדה יפה תנועת בית"ר ... במצפון נקי עמדתי לפני קברו של יוסף / תרומפלדור / בתל חי בעלייה האחרונה והודעתי לו , שאף פעם לא היתה תנועתנו כל כך כבירה וחזקה כמו היום , מבוגרת ומגובשת בצרות ורדיפות , אף פעם לא היתה כל כך ראויה לשמו , אף פעם לא היינו כל כך קרובים אליו , כמו היום . ואף פעם לא היינו כל כך ראויים להיות מונהגים על ידי ז'בוטינסקי כמו עתה ... ולקראת העתיד — על בית"ר להמשיך בדרכה . תפקידה יהיה כמו שהיה , להיות שמש לתנועה הלאומית . כי בתנועה הלאומית נמצאים שני סוגי אנשים : סוג אחד המקבל את החגיגיות בעבודה , ובכול מאורע היסטורי נותן לעצמו את מקום המיזרח שבו וזוקף הכול על חשבונו , והסוג השני המקבל עליו את החול והאפוריות של העבודה ... הבית"ר תישאר הנושאת רעיון ההתלהבות הקרה , קרירה ואיתנה , גאה על העבר ומוכנה לעתיד , מוכנה להקרבה וקרב והמחכה לפקודה . ' מרדכי לאןניק אברהם אריה גבריאל גניאלי ( בקשי ) שמעון צ'ורקי אריה בן שנזריהו ( ציבנזאך )

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר