|
|
עמוד:757
ובינתיים נתבשר העולם כי חג גדול לו : בית " ר נעשה '' בר מצווה . ( 10 ) '" רצון הניגוח היה טוטאלי , וכך ראה לבטל את עדות ז'בוטינסקי בפני הוועדה המלכותית , שהרי 'בא כל החיוב מעדותה של הסוכנות היהודית , ' ודיבר על ' פרעות ממש' שערכו ביריוני בית"ר במישרדי הסוכ נות בירושלים , בלא להזכיר כלל את סיבתה של ההפגנה שם — גזל הסרטיפיקאטים המביש . ( 11 ) וכך ליגלג על דברי תעמולה נלהבימ לטובת הע"ל וחזר על נוסחו בעניין 'הכזב הקדוש' וקנייה 'במשיכה' של 'השם הטהור והנערץ תחמפלדור' . ( 13 ) אף קשר דברים על 'בגידת הפרופ' חיים פלאוויוס / וייצמאן ' / ( בעלון 'אל חורבן שלישי ( ' עם מאמר נגד ארלוזוחב שנתפרסם ב'חזית העם' כשלושים שעה / וכבר צויין שמדובר בגיליון שיצא לאור בבוקרו של אותו יום / ' לפני רציחת ארלוזורוב , ' וחזר אל טענת 'הסתת הדמים' נגד אישי הסוכנות וכו' 8 ) ו . ( 21— אחר שיבוץ של קטעי דברים פרטיים וכמעט פרטיים וסיפורו של מעשה שוד לפי תוכנית פרטית , ואחר איזכור דברים של ויכוח פנימי - סביר ולגיטימי - הגיע המחבר אל 'פרשת ראש פינה , ' ודן ברותחין את הכרזת ז'בוטינסקי : 'לא נחתום על בקשה המכריזה שאנו מוכרחים להיחבא כעכברים בחוריהם במנוחה ולהשאיר את הכול לאדמיניסטראציה "רבת החסד '' ו"הפעילה , ''' ואת הודעת הצ"ח : 'כל זמן שניתנה רשות לטירור הערבי להימשך באין מפריע הרי מעשי תגמול של יהודים הם תגובה בלתי נמנעת , ספונטאנית . שום מיפלגה אינה יכולה להיחשב אח ראית להם , וכו . " המחבר שיבח את פעילותם של ראשי הסוכנות בעניין הצלת בן יוסף , ( פעילות שככול ' שהיתה לא היתה חדמשמעית ) והסביר מדוע היתה הממשלה מוכרחת להביא לידי גרדום . ( 32—28 ) מסקנתו , שהריביזיוניסטים הם שהכשילו 'ניסיון שאולי נשקפה ממנו תקווה להציל את חיי בן יוסף . ' חרה לו למחבר שהריביזיוניסטים 'עושים אגדה' מפרשת בן יוסף . רק עמודים מעטים - אחרונים - של החוברת עוסקים בנושא האקטואלי , שלשמו באה החוברת לעולם , והוא : 'טירור יהודי מופקר הפוער פי תהום לרגלינו . ' בחוברת זו שובצו קטעי הירהורים ומליצות תעמו לתיות וסיפורי עובדות שוליות , כדי ליצור את התמונה המבוקשת , שהריביזיוניסם הוא 'הפקרות , הרס חוו עת דמים . ' החוברת התעמולתית שנפוצה בסיטונות לא שיכנעה איש , שלא היה מוכן מראש להשתכנע , שאץ דרך אלא דרך ההבלגה , ושהצה"ר אץ בו אידיאליסט אלא הרס . ' עוד חוברות תעמולה אחרות פורסמו בארץ ישראל ובגולה בלשונות שונות להחזיק במתח כולשהו את הציבור היהודי נגד ז'בוטינסקי . 1598 עוד חוברת אחת פורסמה להתקפה מרוכזת על ז'בוטינסקי והצה"ר , וזו נכתבה בידי משה קליינמאן , עורך עיתון ההנהלה הציונית 'העולם , ' מומנה בכסף ' קרן היסוד . ' חוברת זו 'דרכו של הריביזיוניסמ — כתב לציוני כל הארצות' הוצאה לאור , בלא שמ ( 1598 בכללן חוברת מאת ברל לוקר . כרוז השמאל הירושלמי נגד הצה"ר אחר תלייתו של שלמה בךיוסף
|
|