כאב וחרון בציון

עמוד:739

כאב וחרון בציון בראש חודש תמוז השמש זרחה , והפקודה ניתנה והתליין תלה את שלמה בן יוסף . משהגיעה לתל אביב הבשורה המרה על עלייתו של שלמה בן יוסף לגרדום פירסמו מוסדות הצ"ח בארץ ישראל הודעה לציבור : ' שלמה בן יוסף גיבור האומה , ראשון להרוגי מלכות בארץ ישראל מימי רבי עקיבא וחבריו , עמוד האש לאומה הלוחמת לשיחרורה , הועלה על הגרדום בא' דר '' ח תמוז , לי סיוון תרצ"ח , בשעה 8 בבוקר במיבצר עכו . ' ומייד - מאליהם , ללא צו או לחץ או בקשה , סגרו יהודים את החנויות והסדנאות ובתי החרושת בכול העיר תל אביב . חשו ההמונים בפנימיותם , שבתליית בן יוסף גלום הרצון של השילטון הזר להשפיל את היישוב העברי , ואף להכשיל את מאמצו לתחייה לאומית . ביום קובע זה לא היה טעם ולא היתה אפשרות להמשיך באורחו של עולם , וגל החרון שטף את העיר כולה ממרכזה ועד פרבריה לשבתון מלא . שקטה העיר תל אביב ההומייה ודמתה לתל אביב של יום הכיפורים . מעל מוסדות פרטיים , מעל העירייה , ומעל מוסדות התנועה הלאומית הונפו דגלי כחול לבן עטופי שחורים . אף מביניין ה'הסתדרות' הונף לשעה קלה דגל לאומי , אלא שהורד בלחצם של קיצוניים . בתי הספר נסגרו ובטלו התינוקות מתורה . אף התחבורה העירונית ' ) המעביר ( ' הופסקה מזעם ההמונים . אותו יום לא היה פתוח לא קיוסק ולא מיסעדה , והשבתון היה מלא . זו הפעם הראשונה בתולדות היישוב לאחר המילחמה העולמית הרא שונה , שהיישוב היה נסער ומזועזע עד למעמקי הנפש , כפי שלא היה אף לא בימי הטבח ביפו , ולא בימי המאורעות בתרפ"ט , ולא בימי המאורעות למן תרצ"ו . ובדומה — בירושלים . השבתון הכללי - והעצמי — החל שם לפני שעת הצהריים . דגלים שחורים שהועלו על בתים רבים , הורדו בידי המישטרה . ובדומה אף בערים ובמושבות ישראל - שבתון מלא . זעמה של תל אביב מצא לו ביטוי בהפגנה - בשרשרת הפגנות - שהחלה במיצעד של מאות , כשבראשן צועדות צעירות נושאות דגל לאומי עטוף שחורים , שאליו הצטרפו מאות אחרים — כולם ברחובות שממערב לכיכר מגן דויד , ומתקדמים בכיוון לכיכר השניים בנובמבר . מאות של שוטרים גויסו למנוע כל שביתה , והשוטרים הבריטיים ירו באוויר והיכו באלותיהם ללא י חסך . חמישים לערך מן המפגינים נפצעו . מן הקהל נזרקו אבנים כלפי השוטרים . 1556 בעיר הוכח עוצר לילה . הפגנות נערכו אף בירושלים ובפתח תקווה . רק בגיזרה שב'ממשלת' מפא "י — בעמק יזרעאל ובעיר חיפה — הוחנק הרצון להשתתף עם העם בכאבו . 1557 ( 1556 ההפגנה אורגנה מטעם אצ"ל , שדאג להבטיח עזרה רפואית ראשונה בביניין קופת תולים לעובדים לאומיים . טי' ניב , אצ " ל , ב , . 72 בהפגנה הגדולה שנערכה למותרת בירושלים ונסתייעה מטעם אצ '' ל השתתפו אלפים רבים , שבראשם צעדו יעקב הטמאן ( מפקד ביתיר ירושלים ) ומשה סגל ( מפקד 'ברית החשמונאים . ( ' המישטרה חיכתה למפגינים לייד בית החולים 'ביקור חולים / ושם נפגעו באלות השוט רים עשרות הרבה של מפגינים , שברובם פונו אל בית החולים 'הדסה . ' ברם הפעילים נזהרו שלא לפנות ל'הדםה' מחשש של נפילה בידי המישטרה . הטמאן נפצע פצעים רציניים בראשו ובכתפו , אבל לא פנה ל'הדסה / וקיבל טיפול רפואי בקופת חולים לעובדים לאומיים . ( 1557 ב'תיפה הארומה' ערכו במזיד בשעות הצהריים הצגת קולנוע וחילקו כרטיסי חינם למחוסרי עבודה ולאתרים . יישובי עמק יזרעאל פרשו מכלל ישראל האבל והשובת , ושם נמשכה העבודה כרגיל . בתל אביב ובירושלים פירסנזו מועצות הפו עלים הודעות : 'כל אחד לעבודתו . ' לפי ידיעה שנתפרסמה פרק פו החג מלכות ראשון מימי ר' עקיבא ההודעה הראשונה אחר העלאת שלמה בן יוסף לגרדום

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר