ד"ר צבי רופאר - למען דיג ימי

עמוד:682

נבחרים אפשרית 'רק במחזור עצום במובן הכמותי , ' ולפיכך הציע לצאת בקריאה לקראת שנת הלימודים : 1937 / 36 'לבוא לבית הספר במיספר רב . ' בבית הספר , שראה בו 'מעבדה מלחית לניסיונות , ' ראה אף מכשיר לא רק להכין אנשי ים , אלא אף כובשי יס . 1 * 30 ד"ר רופאר הכין תוכניות מפורטות לעבודה בדיג ימי , חלק מתוכניות כלליות וכוללות להקים בארץ ישראל בתי ספר לימאות ולדיג , מיספנות לבניית כלי שיט קטנים , בתי חרושת לאביזרי דיג , ולשימורי דגים . תוכניות אלו נועדו להחיות ענף כלכלי שלם בארץ ישראל , והיה בהן כדי לעורר עניין רב בשילטון בית '' ר , שלא הסתפק בתורת הימאות למעטים , וביקש לקרב אל הים רבים רבים מבני הנוער . לפי הזמנת ראש בית '' ר הגיע ( 1937 . 2 . 5 ) פוסקו ללונדון לדיון בנושא מיוחד זה , בנושא הדיג , שפוסקו היה בקי גדול בו . בדיונים עם ראש בית"ר עלו השאלות : החלפת דגל הספינה , רכישת ספינת דיג , הפלגת תעמולה של הספינה , וכיו"ב . בישיבה ( 1937 . 2 . 9 ) סוכמו שם החלטות בעניין מטרות הליגה הימית היהודית , כינון חברה אנונימית ( S . A . — Soc . Anon . ) לדיג ולשיט , חקירת הים הא"י , ובעניין ההפלגה הבאה של 'שרה א . ' פוסקו הציע להקים חברת דיג , שתיתן עבודה למיספר יחסי רב של תלמידים מדופלמים . אף העיר , שניתן לפתוח את הפעולה החדשה בתחום הדיג בספינות מועטות , שכן רק עם הגדלת היקפה יהא צורך בצי דיג גדול . הכלכלנים ג'ייקובס וקלינגר חששו , שחברה לדיג נזקקת לתמיכה ממשלתית , ברם פוסקו הסביר , שבימה של ארץ ישראל מצויים אזורי דיג 'עשירים בדגה יתר על אזורי הדיג האיטאלקיים , ' ואילו בארץ ישראל עדיין אין ספינות דיג , ושוק הצריכה שם הוא למעשה בלתי מנוצל . כיוון שראה עתיד לפעולה הכלכלית הן בתחום הדיג והן בתחום השיט ( העברת מיטענים , ( לא ראה הכרח להתנות את ייסודה של החברה בהבטחת עזרה ממשלתית מראש , אלא הציע לפתוח בפעולה , בממדים מצומצמים שיתרחבו וילכו במשך הזמן . וזה היה סיכומו של ז'בוטינסקי באותה אסיפה : 'כדאי להקים חברה בעלת אופי לאומי , שבה ישתתפו יהודים מכול העולם . מחירה של מניה יהא לירה שטרלינג אחת . מטרת החברה תהא לכבוש את ימה של ארץ ישראל . ' ז'בוטינסקי ראה זבות ראשונות לאסיפה בלונדון ופנה לד"ר תפאר בעניין הכנתה של תוכנית מפורטת להקמת החברה החדשה . ז'בוטינסקי אף הציע לשלוח מייד ספינות דיג אחדות לימה של ארץ ישראל , ובאופן כזה ייעשה דבר חשוב לטובתם של הצעירים מחניכי צ'יביטאווקיה . ד"ר תפאר הודיע , שיעמיד לרשות הליגה הימית את ספינת הדיג , שב דעתו לקנותה בקרוב . בהמשך הדברים באסיפה נדונה הפלגת 'שרה אי לפי תוכנית רחבה , כדי לקיים בדרך זו מסע הסברה ומגבית , נוסף על אימונם הימי של התלמידים . הלפרן הציע , שהמסע יקיף אף את נמלי יוון , ויגיע עד מארסייל . לצימצום בהוצאות הוצע שההפלגה בעיקרה תהא בעזרת מיפרשים . כן הוצע , שתלמידי המחזור השלישי יפסיקו לימודיהם התיאורטיים , מייד עם התקנת הספינה להפלגה , ויצאו עליה לעסוק באימונים מעשיים . בלימודיהם התיאורטיים ימשיכו לאחר ההפלגה . הלפרן ישוב לנהל את המחלקה הימית , כדי להבטיח ביצוע התוכנית כולה . 1437 משנתקבלה התוכנית 'הגדולה' לגבי הפלגת 'שרה א' חזר הלפרן לנהל את המחלקה הימית בשילטון בית '' ר , לעת עתה לתקופה של שישה חודשים . אף הוכרז על המשך קבלת תלמידים למחזור שלישי , כיוון שנש ארו כמה מקומות פנויים . התלמידים החדשים ישתתפו בהפלגה וילמדו לימודים תיאורטיים אחריה . 1438 כבר במחזור השלישי , שנפתח ב , 1937 . 2 . 20 הוחל בלימודי הדיג בתורת מגמה מיוחדת של בית הספר . התלמידים שנצטרפו ללימודי מגמה זו קיבלו את הדרכתו של פוסקו בביאולוגיה , באיכטיולוגיה ובשי טות דיג . מיספרם של הללו היה : 10 תלמידים ממ סיימי המחזור השני , - 1 תלמיד חדש . הוראת הדיג תבעה כוח אדם מרובה וכלי שיט מרובים . פוס ( 1436 רופאר , 'לאן , ' ? 'הירדן / , 1936 . 11 . 6 'המדינה . 12 . 8 , ' , 1936 ועוד , ( 1417 באסיפה בלונדון השתתפו עוד דיליון , ישראל טריווש , מנהלי חברות תעשייה ומיםחר . ד"ר רופאר הגיע אליה במיוחד . הלפרן ת'בוטינסקי נועדו עם האורחים מאיטאליה פטמים אחדות קודם לאסיפה . עי' קארפי , , 74—71 come ... עי' תלכירו של פוסקו על דיג לאורך החוף הארץ ישראלי ועל תע שיית דיג , וכן סיכום בעניין הקמת החברה לספנות ולדיג ( או על אדמות פיק"א , סמוך לקיסריה ועתלית , או על אדמות הקק"ל , או לייד רמת טיומקין ) — שם , . 148—136 ועייש , . 153—150 ( 1438 דיליון בפקודה , 5 מיום . 1937 . 3 . 11 טל הרשמה נוספת הודיעו ( 1937 . 3 . 21 ) הלפרן ודיליון , וזו ביחס לקבלת 15—10 תלמידים למחלקת הדיג בתנאים חומריים נוחים יותר ( רק 150 לירטות , במקום . ( 250 דובר בוזוזר על תוכניות הדיג בארץ ישראל , אלא שנמסרה הודעה מראש , שלא תחול טל בית"ר אחריות מוסרית או מישפטית ביחס לקבלת טבודה : ' השגת עבודה תהיה עניין פרטי של כל אחד ואחד ' . ד '' ר צבי רופאר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר