|
|
עמוד:555
ברית ידידי הספנות העברית ההכשרה הימית היתה לא רק 'קשה , ' אלא אף ' יקרה . ' בית"ר ביקשה להרחיב את גבולות ההכשרה הימית — לעשות לפיתוח ביה"ס בצ'יביטאווקיה , אבל אף לתכנן הקמתם של בתי ספר נוספים , על כל הכרוך בכך מבחינת תקציבי היסוד בהשקעות בנכ סים ובספינות ובתקציבים שנתיים לפעולות חינוכיות סדירות . ביוזמתו של ירמיהו הלפרן הוקמה ברית ידידי הספנות העברית בצרפת בתחילת שנת 936 ו , ובראשה הועמד חיים ( יפים ) קירשנר . 1065 ברית זו הצטרפו אליה רבים מן החוגים המתבוללים , ואפילו לא יהו דים . החוגים היהודיים הממוסדים לא היו מוכנים להגיש יד עוזרת . 1066 הברית פנתה אל ההסתדרות היהודית הבין לאומית ' אורט' בפאריס , שתכליתה לעשות להכשרה מיקצו עית בעם היהודי , אלא שמנהלה ליאון בראמסון דחה את הצעת הברית לעסוק בהכשרה ימית 'בנימוק של חוסר תקציב . ' קינאת הסוכנות היהודית בהכשרה הימית לבית"ר הוסיפה לפעפע , ואף גברה . 1067 ( 1064 עי' הלפרן , 'תחיית הימאות העברית ; 117—115 ' , קאךפי 131—128 60—53 , COME ... ( 1065 הברית החלה בפעולתה בנוישרדו של קירשנר , שנשא אף בהוצאות הנזינהליות . חברי ההנהלה הראשונים היו : גיאורג סימון ( הגיזבר , ( גיאורג קארול , והארי לוי ( משילטון בית '' ר , מישפטן שערך את התקנות . ( רבים מראשי הקהילה בפאריס ומאישיה נצטרפו ל'ברית . ' עי' הלפרן , 'תחיית הימ אות העברית , . 97—86 ' ( 1066 כששאל מירון קריינין , נשיא ה'אמיגדירקט , ' את הסוכ נות היהודית ביחס ל'ברית' השיב ( 1936 . 5 . 26 ) לו ברלס ממח לקת העלייה : 'אין אנו יכולים להמליץ על מילוי בקשת אגודה זו ( א"צ , . ( s 6 / 1010 אותו זמן ( 1956 . 5 . 15 ) הודיע המישרד הא '' י בטריאסטי למחלקת העלייה בירושלים , שאיש ששנזו סקוטצקי מפאריס טילגרף ל'לויד טרייסטינו ' בעניין משא ומתן על מסירת המונופולין של העלייה הריביזיוניסטית ל ' לויד ' , ואילו ה'לויד' דחה את ההצעה על סמך האינפורמאציה של המישרד הא '' י ( א'צ , שם . ( הצלחתו של ביה"ס בצ'יבי טאווקיה הפריעה לאנשי הסוכנות , ועי' 'ספר ביח"ר ' , ב , . 426—425 בתחילת 1937 חששו בסוכנות היהודית , שחברות הספנות 'לויד טרייסטינו' ו'אדריאטיקה ' יעשו הסכם נפרד עם הצ"ח . הסוכנות השיגה הבטחתן , שלא יעשו הסכמים נפרדים ( א"צ , , s 6 / 1011 פברואר . ( 1957 ( 1067 עי' 'ס & ר בית"ר ' , ב , . 425 במארס 1936 הודיעה הסוכ נות היהודית בעיתונות על הסכם שערכה עם 'לויד טריים טינו' בעניין הקמת בית ספר ימי בצ ' יביטאווקיה להכשרת צעירים עבריים לשירות בצי הים התיכון . התוכנית נועדה בשביל 30 תלמידים . נציג הסוכנות היהודית הגיע באפריל לצ'יביטאווקיה וניהל שיחה ארוכה עם פוסקו . במאי נפגשו פוסקו ומנדס עם מנהלי 'לויד טרייסטינו ' , והודיעו על כך לראש בית"ר . ראש בית"ר השיב להם , שאין מצדו התנגדות לכך , שמועמדי הסוכנות היהודית יתקבלו כתלמידים בבית הספר . המשא והמתן לא הגיע לכלל סיום . לפי השערת קארפי לא אושרה בקשת 'לויד טרייסטינו' מהמיניסטריון בטענה , שכבר קיים בית ספר ימי , המוכן לקבל תלמידים נוספים . קארפי . 60—59 , COME ... , כש'לויד א '' י מצרי' הודיע לסוכנות בירושלים , שברית ידידי הספנות העברית ( פאריס ) פונה אל מוסדות יהודיים ולא יהודיים העוסקים בענף הנסיעות וה שימשה 'ספינה ואסכולה ומעון לכול התלמידים . ' התוכנית הראשונה היתה , ששישה חודשים יעמדו התלמידים בספינתם בנמל צ'יביטאווקיה ושישה חודשים יהיו במסעי לימוד . אף את המחזור השני ניהל הקאפיטאן פוסקו , המנהל והמורה והאיש המצויין . מפקד המחזור היה אברהם בלאס , מי שסיים את המחזור הראשון ונתקבל ללמוד את תורת המכונות במחזור השני . בלאס גילה נאמנות יתירה לרעיון תחיית הימאות העברית , היה נאמנם של הקאפיטאן פוסקו , חביבם של אישי בית"ר באיטאליה , ואיש קשר מצויין אל השילטונות והמוסדות האיטאלקיים . לפתיחתו הרשמית של המחזור השני ( 1936 . 3 . 29 ) הגיעו לערך 80 אורחים מאיטאליה — ובכללם הרב הראשי סאצ'יררוטי ומישפחת מנדס , ומעטים - אף מחוץ לארץ . את הטכס ניהל הקאפיטאן פוסקו , הקצין בלאס ניהל את מיסדר הכבוד , ומפקד הנמל קיבל את המיסדר . הפקודה במיסדר היתה עברית . פרופיסור יצחק שאקי , שהגיע מפירנצי כנציגו האישי של ראש בית '' ר , נשא דברים קצרים בטכס . ראש בית"ר נבצר ממנו להשתתף בטכס ושלח את ברכתו בכתב , שבה דיבר על דרכם של התלמידים אחר סיום לימודיהם : 'רבים יהיו הקשיים על דרככם לאחר סיום בית הספר , בגלל חוסר קיומו של צי עברי , אך יחד נילחם להקמתו . ' מנהל הנמל נכח בטכס ההדור , שהרשים את ראשי העדה ברומא ואת כלל האורחים . 41 תלמידים למדו במגמה הימית לקבלת תעודה של סמיכות בתיאוריה ל , PADRONE MARITTIMO ועוד 11 למדו במגמה לקבלת דיפלומה בתיאוריה של מכונאות ימית . במגמה האחרונה למדו ארבעה ממ סיימי המחזור הראשון . " מכלל 52 התלמידים היו : מפולין , 24 — מצ'יבוסלובאקיה , 7 — מגרמאניה , 3 — מליטא , 4 - מרומניה , 4 — מאוסטריה , 3 - מאיטאליה ( טריפולי ) , 3 — מדאנציג , 1 - מהונגאריה — ו , מיוון — ו , חסר אזרחות ( מרומניה ) . 1 —
|
|