|
|
עמוד:524
בעיית ה'אוצרון' וה'דיפליטיסאציה ' ההצעה , שיצאה מגדר הצעה ולבשה במוקדם צורה של החלטה והוראה , לקצץ ב'אוצרון' בית"ר לטובת ' ברית החייל , ' ובכך להקל על המעמסה החברתית במועדוני בית"ר גופם , ובעיקר - לקדם את העבודה הפוליטית והאירגונית בתנועה בכללה , לא נתקבלה כאמור , על דעתה של בית"ר . בהתנגדותו להצעה החלטה זו ביטא פרופס את דעת כלל בית"ר ( אולי חוץ מדעתם של יוצאים מן הכלל , ( ולא רק את דעתם של הטוענים לבית"ר פעילה בפוליטיקה הציו נית . פרופס עצמו היה מדורשי ה'דיפוליטיסאציהי , והוא ושוחרי עמדת ה'דיפוליטיסאציה' לא היססו לשמר בתחום בית"ר את כל חבריה בלא הבדל גיל , ויהיו הקשיים האירגוניים והחינוכיים בבית '' ר כתוצאה מכך קשים ככול שיהיו . מחייבי 'בית"ר לנצח' נתחייבו יותר מן השוללים למ צוא את הפיתרון האירגוני והתוכני לעבודת ה'אוצרוף של ותיקי בית"ר למקומותיהם - לרוב מקומות קטנים למדי — על הבדלי גיליהם של אותם ותיקים , ועל הבדלי רמתם התרבותית , ועל הבדלי אפשרויו תיהם המעשיות לתרום לפעולה הבית"רית הציבורית . בעניין זה כאילו נתגלעה סתירה לכאורה : קיומה של 'בית"ר' שאין לה סיום אירגוני בחיי הבית"רי ניתן לצידוק רק משום תוכנה החינוכי — לא פוליטי , ואילו מצד המעשה אין להניח כלל אפשרות שבית"רים , שמעבר לגיל ההתחנכות , לא יעסקו עיסוק פוליטי , ואפילו במידה אקטיבית ביותר . הוויכוח על ה'דיפוליטיסאציה' של בית"ר , שלא היה ויכוח חדש , שולב כבכלים שלובים עם הוויכוח הגדול ( 975 דו '' ח לוועידה הארצית השביעית של הצה"ר — מאי , 1936 ( 976 טי' דברי ד " ר הופמאן בכינוס העולמי השני , 'ספר ביתיר / ב , , 402—401 ועייש , . 415—414 סרטיפיקאטים למען 'חיילים ' במצוקתה של בית"ר בתחום הסרטיפיקאטים לח בריה נתמזגה מצוקה לחברי הצ"ח , מהם ותיקים ובעלי זכויות , שאף הם ציפו לסרטיפיקאטים מאותה מיכסה דלה שלה זכאית היתה בית"ר לצפות לפי הסייגים הסוכנותיים . בייחוד תבעו חברי 'ברית החייל' לזכות בחלק מן הסרטיפיקאטים הבית"ריים . ראש בית"ר הציע לבית " רים הצעירים לגלות מעשה ג'סטה ולוותר ל'חיילים' הקשישים מהם , אלא שלא היה ממה לוותר , ועל הרוב אף לא ניתן לוותר לפי אותם סייגים סוכנותיים . ראש בית"ר נתון היה במצוקה כפולה ומכופלת , וביקש לשכך את 'ברית החייל' בפולין בכעסה . בתזכיר ששיגר ( בלי תאריך , ( 1936 לרפאל רוזוב לדיון בישיבת השילטון כתב : 'המצב ב"ברית החייל , " בקשר עם חלוקת הצרטיפיקאטים בינם ובין חברי בית"ר , הריהו רציני עד מאוד . אדוני יודע את תרעומותיהם , יודע שהן צודקות , ויודע גם את הסכנה הנשקפת לתנועתנו , בפרט ברגע זה , אם ההתרגזות הזאת תקבל חלילה צורות חריפות . מצד שני , גם לי ידועה ... נסיבה המיוחדת המכריחה את הנציבות להמעיט גם הפעם במיספר הרישיונות הניתנים ל"ברית החייל . " אין מוצא אחר , לפי דעתי , כי אם להוכיח לאנשי "ברית החייל" עצמם , שהנציבות במיקרה זה נמצאת בפני "פורס מאז'ור . 073 '" התפקיד לשמור על התפתחותה של 'ברית החייל' ועל ביצורה הוטל על ירמיהו הלפרן י . הרחבת הפעולה האירגונית בקשר לתעמולה למען הקמת הצ"ח הביאה למימוש אפשרויות לעשות את 'ברית החייל' הסתדרות עולמית מקפת . עם התעמולה למען ייסוד הצ"ח הגיעה 'ברית החייל' אף לארץ ישראל , וכאן בשם 'ברית השומרים' - אירגון שקיבל לשורותיו חיילים משוחררים , ומיספר חבריו עלה במשך זמן קצר בלבד עד ל 20 ו . מפקד 'ברית השומרים' היה משה רוזנברג . הסניף המרכזי של 'ברית החייל' היה ונשאר בפולין . המזכיר הראשי ל'ברית החייל' בפולין , דויד קרול , הוא שניהל את כל העבודה האירגונית למן נסיעתו של מירון שסקין לארץ ישראל ( מארס 935 ו . ( בתחילת 1936 היו ל'ברית החייל' בפולין כ 300 קריות ( סני פימ מקומיים ) ובערך 15000 'חיילים . ' ה'ברית' פיר סמה 5 גיליונות של ביטאון 'שיריוף . רק אחר מאמצים מרובים קיבלה 'ברית החייל' בפולין את הליגאליסאציה שלה מטעם השילטונות כהסתדרות עצמאית . בוועידה הארצית השנייה חוסלה המיפקדה הראשית , שתפקידה הועבר במישרין למצביאות . כמפקח ראשי על ה'ברית' בפולין מונה דויד קהל . 975 ( 973 עי' 'ספר בית"ר , ' ב , . 166—165 ( 974 'עם פתיחת מחזור ב' של ביה '' ס הימי לקצינים בצ'י ביטאווקיה סיימתי את עבודתי במחלקת ההכשרה הימית וה הגנתית בשילטון והועברתי בפקודת ראש בית"ר לעבודת " ברית החייל . " כמובן הנני נשאר בית"רי לעולם ועד , וגם ממשיך להיות קצין שילטון , אך את המחלקות , אשר אחת מהן שירתי משך חמש שנים והשנייה למעלה משנתיים — ינהלו אחרים במקומי . ' ( הלפרן , 'המדינה / . ( 1936 . 2 . 4
|
|