ד. האנטישמיות של בני-האדם והאנטישמיות של כח המסבות

עמוד:32

בלית של היהודי עט ההרגשה העצמית של שכיניו , השייך לאותה השכבה או לאותו החוג , — יתברר תמיד , שבלבו של היהודי מצווי איזה "עודף" של מרירות , איו של כאב , או של עלבון , איו של © חד , או — בפשטות — של מוועקה . העודף הנצחי הזה הוא המהוה את המצוקה היהודית . פועמים הואי הולד וגדל עד לשיעור של קטסטרופה המונית ז פעמים כמעט שאינו מורגש מבחוץ — אבל תמיד הוא קיים , ובו חבויה מארת הגולה : וכאן לא יועיל שוט דבר — לא שיווי הזכירות , 'ולא התנודות במדת-יההום של האנטישמיות הציבורית . באופן מענין מאד נגש לשאלה זו ב . בורוכוב , הידוע פחות מן הסופרים שהזכרתי — כשירון גדול , שמת , לצערי , בלא עתו . לפי התיאוריה שלו , הרי המלחמה לשיווי זכויות איו המלחמה באנטישמיות הפעילה היא גט נחוצה וגם רחוקה מלהיות חסרת תקוות . כאן אפשר ונחוץ להשיג תוצאות מוחשית גדולות , אבל כל זה אינו אלא בגדר " נורמליזציה של הגולה . ' חוםר זכויות , פוגרומים , החרם מצבורי על היהודים — כל אלה אינם בשום פונים הקויט ההכרחיים של הגולה ! אין הם אלא החרפה , התקפות' אנומליה , אפשר וצריך לסלק אותם — כשם שאדם הנגוע בדלקת סמפונות כרונית אינו מוכרח לחליות בדלקת הריאות דוקא . גולה נורמלית" — זוהי הגולה , שיש " בה שיווי זכויות , בלי פוגרומים ובלי שיסוי . אבל גם הגולה הנורמלית ביותר אינה יכילה למל » את מקומה של ההויה הלאומית , של ,, עם הנמצא בביתף ' . בכל המחישבות האלה על טבעה של הגולה עוברת אצל כל המחברים אמת אחת : האסון העיקרי כלול לא באנטישמיות הזידונית , הבאה מתוך רצון , האנטישמיות של בני האדם ( לא חשוב , אפ הם מדינאים » ו עתונאים , או אפילו ההמון ברחוב , ( האסון העיקרי נעוץ באיזו "אנטישמיות אובייקטיבית של כח המסבות . " ארשה לי לחזור לשיורות הסיום של אותה הסכימה , שפורטה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר