פרק סב שביעי של פסח תרצ"ג - תל־אביב

עמוד:479

כינוס בתל אביב הכינוס , שבית"ר ארץ ישראל נקראה אליו לחוה '' מ פסח ( ד' דפסח , , ( 1933 . 4 . 14 לא נדחה לשבועות כפי שעלה במחשבה , והיה עיקרו עיוני , וטפלו - מיפגן ספורטיבי . משום המתח הגדול בעקבות הפילוג בתנועת הצה '' ר על כל הכרוך בו - עצמאות יתר בפעולה מדינית ובמאבק נגד החנקת המאנדאט , ובפעולה אירגונית פנימית בתחום מחנה העבודה - הגיעו לכינוס רבים רבים מן הבית"רים בקננים השונים ובפלוגות העבודה — יתר על מה שהיה צפוי , שהרי הגיעו לכינוס אף מאות חברים , ואף הם גאים בתילבושתם , שלא היו עומדים בשירות פעיל בקננים . ישיבת הפתיחה של הכינוס נקראה לאולם 'מכבי / ואילו האולם לא היה מסוגל להכיל את כל המחנה של החברים ושל האורחים לכינוס . האולם כולו היה לגוש אחד של אדם , הנלחץ ונדחק כדי לתת מקום זה לזה ללא תכלית וסיכוי . בתנאים חיצוניים קשים כאלה לא ניתן לקיים בו את סדר הישיבה לפי התוכנית , ורק דברי הברכה ומיכתבי הברכה הושמעו באולם . את ההרצאות היה הכרח לדחות ליום המותרת . ד"ר פרויליך פתח את הכינוס בדברי ברכה לראש בית"ר , ומבין הברכות שהגיעו בכתב נקראו הברכות של ראש בית"ר ושל הפרופיסור יוסף קלוז נר . דברי ברכה נשאו ד"ר משה כהן בשם ראש עיריית תל אביב , יוסף כצנלסון בשם מרכז הצ ה" ר , אלכסנדר ( יבזרוב ) / עזר / בשם 'האיגוד המיוחד' ( קבוצת גרוסמאן , ( ואב '' א אחימאיר בשם העיתון 'חזית העם . ' מאות רבות של בית"רים יצאו אל הרחוב המרכזי , אלנבי , בשירה ובריקודים , וקולות השירה עוררו עניין רב בקהל , שטייל להנאתו ברחוב וקיבל את האורחים באהדה מרובה , והקשיב לשירתם : 'שתי גדות לירדן , ' 'אצלנו פועל , בור גאני ובן כפר התאחדו לחזית מאוחדת , ' ו'יחי המגל ומגן . ' יחידים ביקשו לפרוץ ולהפריע , ולנ לזות לתפוס כובעיהם של בית"רים . יום השבת ( 1933 . 4 . 15 ) היה מוקדש לחלק התרבותי של הכינוס . הדיונים התנהלו במועדון בית '' ר ברחוב המלך ג'ורג ' . ילין מסר דין וחשבון מפורט על פעולות הנציבות . בהרצאתו של ח . מרחביה על 'עקרוני בית '' ר' הודגשה בתוקף ממלכתיותה של בית '' ר : 'בביתי' ר אץ עקרונות הרבה הקובעים את פרצופה . העקרון היחיד בשביל תנועתנו הוא הקמת המדינה העברית ואירגון הנוער לשם ביניינה . זהו כל בית"ר . כל החוקים האחרים ממדריגה שנייה הם ... ההבדל בינינו לבין האתרים איננו בזה , שאנו רוצים במדינה , והאחרים אינם רוצים בה . בשבילנו לא חשוב , אם יש לאחרים הרצון הסתמי שאיננו מחייב לשום דבר ולשום מעשים , אלא זה חשוב לנו , אם יש אמונה ברעיון הזה , אם יש הכרה מדינית , אם המדינה העברית היא שאלת המצפון שלהם , דת חייהם , אלוהיהם . בשבילנו פרק סב שביעי של פסח תרצ"ג - תל אביב

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר