|
|
עמוד:463
שאלת הסרבנות המקור הגדול והעיקרי לעליית הבית" ריס הי תה פולין , ועולי פולין היו רוב גדול בקרב הסרבנים ללכת לפלוגות הגיוס . אותה סרבנות לא היה בה משום התנגדות לבי ת" ר , משום התרחקות מן האידיאולוגיה שלה , או משום השתמטות מן הפקודה הבית"רית . זו הי תה קשורה כולה באי הבנה עד כדי התנגדות לצו ההתגייסות לפלוגות , וזאת אף על פי שאותו גיוס היה רק לתקופת שנתיים . אותם סרבנים ודאי ביקשו את נוחיותם הפרטית , והעדיפו את נטייתם הפרטית על דרישת תנועתם , ועם זאת עמדו ברובם בכול תוקף על המשך חבירותם בתנועה , ולא רק התנועה הפוליטית , אלא אף בשורות בית"ר גופה , שאת פקודתה לא קיימו . לפי הכרתם העמוקה של הללו היתה החלטת הכינוס בדאנציג מישגה — החלטה שלא הביאה בחשבון תנאים רבים , ולפיכך בטלה כהחלטה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה . חלק גדול מן העולים קיבל את שיחרורו הקבוע או הזמני מן ההתגייסות על סמך נימוקים חשו בים וסבירים , אלא שאף החלק שלא קיבל את שיחרורו - ואף אלה התייצבו בדרך כלל בהנהלת הפלוגות , ומהם אף נכנסו לפלוגות , ועזבון בהקדם ללא נטילת רשות - לא ראה בעצמו בוגדים במובן כולשהו . את הפרת המישמעת פירשו כהפרה טכנית של הוראה , שניתנה על סמך פקודה , שבטעות יסודה , לדעתם . הנהלת הפלוגות עמדה כמובן בכול תוקף על קיום ההחלטה של כינוס דאנציג , והשילטון אף הוא עמד לצד ההנהלה לעשות לקיומה של ההח לטה . משהחלה העלייה הבלתי ליגאלית ורבים הגיעו לארץ ללא שהודיעו לנציבות בארצם על עלייתם , וללא שההנהלה תדע על בואם , דרש לובוצקי ( ספטמבר ( 1932 מנציבות פולין לפרסם , שכול בית '' רי שיעלה ללא אישור הנציבות אינו עולה בית"רי , ולא ייהנה מעזרה מצד בית"ר , לא בדרך לארץ ישראל ולא בארץ ישראל . נציבות בית"ר בפולין קיבלה הוראת השילטון לאחוז באמצעים חמורים להבטיח עלייה בית"רית ארציות וחד לשוניות , הן משום הניידות הגדולה של הבאים וההולכים לפלוגות , והן משום הדרי שות העולות והיורדות בשוק העבודה במקום מסויים ובעונות מסויימות . יתרונה של הפלוגה הבית"רית הוערך אף מבחינת הנכונות לניידות אישית מיידית , לפי הוראתה של הנהלת הפלו גות , ואילו נתקבל התנאי ה'לוקאלי' במוחלט היה בו למנוע קיומה של יעילות כולשהי . דעת הרבים בבית" ר היתה , שאין אלא הדרך של האינ טגראציה המיידית בפלוגות , שהיא דרך ארוכה , ועם זאת קצרה , באין אחרת באה בחשבון כלל . בלחץ התנאים נהגה ההנהלה לא אחת ללכת בדרך הקצרה , שהיא ארוכה , ולקלוט עולים חד שים בפלוגות , שבהן היו חברים מבני אותן ארצות העלייה . הנציבויות נהגו לדרוש את הקליטה בדרך זו . כך ביקש ( 1932 . 11 . 8 ) שיבר , מבוקובינה , את הנהלת הפלוגות שלא לפזר את עולי רומניה בפלוגות שונות ; 'בעת הצורך נוכל לארגן פלוגת עבודה מיוחדת ' . לימים כתב ( 1933 . 6 . 4 ) הנציב שיבר ( פקודה ( 3 על פלוגת כפר סבא , כעל הפלוגה , שבה נמצאים עולי בית"ר מרומניה , והנמצאת במצב קשה , ללא צריף וללא קרקע וללא משק עזר , וביקש לצאת לעזרת הפלוגה בעריכת ' מיפעל של קרשים' לבניית צריף - שכר יום עבודה . שיבר הודיע על פנייה שפנה לקרן הקיימת לישראל בעניין הקצבת שטח קרקע של 20 דונא מים בערך בשביל הפלוגה ( ועל ההקצבה של 10 דונאמים הודיע , . ( 1933 . 6 . 19 פעולה זו זכתה לעידודה הנמרץ של הנהלת הפלוגות : 'כפר סבא משמשת כיום מרכז של העלייה הרומנית . נקווה , שהקבוצה תתפתח ואולי מציאות פלוגה רומנית בארץ תשפיע לטובה גם על בית"ר במדינתכם' . ( 1933 . 3 . 17 ) בדומה המליצו ( 1933 . 5 . 2 ) מתארבין לשלות את עוליהם לפלוגת חדרה , שהרי 'שם הארבעים ' .
|
|