|
|
עמוד:392
מועצה של הפלוגות , חדרה , 1932 . 8 . 18 הנהלת הפלוגות ציפתה למועצת הנציבים . לפניה נקראה לשטח את טענותיה נגד השילטון ואת תביעותיה מהתנועה כולה . נציג ההנהלה למועצת הנציבים יהא יצחק ילין , שישמש בה אף בא כוחו של הנציב . לקראת מועצת הנציבים נתכנסה מועצת הפלוגות לדיון ממצה במצבן של הפלוגות ובסיכום מחודש של ההחלטות בנוש אים המצפים לבירורם בפורום עליון . המועצה נקראה לחדרה , ונתקיימה שם ( 1932 . 8 . 18 ) בהשתתפותם של חברי ההנהלה ובאי כוחן של שלוש פלוגות ואורחים . שץ העלה בה את שאלת הקשרים עם אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר ' ) - האירגון אינו רוצה להתחשב עם הנהלת הפלוגות ועם צרכיה . מת נהל כמעט בויקוט בלתי רשמי מצד האירגון לגבי ההנהלה ,- ( ' את שאלת תקציבה של ההנהלה , העמוסה עבודה בקליטת העולים ובסידורם וב אירגון הפלוגות ( הפרשת 1 אחוז מהכנסות הפ לוגה , חצי לירה מכול עולה , מדמי ההלוואה של הסוכנות , ( ואת שאלת גיוסם של חברי פלוגות , שהם מן הוותיקים , ולא נתחייבו על גיוס בזמנו . מילשטיין הזכיר , שכול הכנסתה של ההנהלה היתה בסך הכול 0 . 6 לא"י , מזה 0 . 5 לא"י מן הנציבות . מילשטיין הזכיר את ה'מיוחסים / נושאי התואר שבבית" ר בגולה , המתקשים להצטרף אל הגיוס . החברים יצחק רוזנפלד וחפשן תבעו את הטלת הגיוס על כל העולים , ולא כל שכן על כל החברים בפלוגות . יעקב לנקין הסביר , שמשום שהגיעו במשך החודשיים 70 עולים , וההנהלה לא היתה מסוגלת מטעמים מעשיים לשולחם לפלוגות , מהעדר מקומות עבודה , נשארו יושבים בעיר , ואף החלו לעבוד בה , וכך הפסידו את חשקם לצאת לאחר מכן למושבות . מרדכי זלי קוביץ' תבע התרכזות והתבססות במקומות מעטים , כדי שלא להשאיר מקום ריק — פירצה לעבודה ערבית - במיקרה של כישלון . לאותה תכלית הציע חפשן סידור משקי עזר . זימנוביץ ומילשטיין דיברו על עולים שלא התאימו מבחינה פיסית ומבחינה אידיאולוגית לפלוגות , מהם שגרמו לגירעונות לפלוגות . מילשטיין דיבר על היחסים שבין הוותיקים לחדשים , הטעונים שי פור וגילוי יתר של רצון טוב . רבות דובר בהבטחת פיתוחה של ה'איגרת לעולי בית '' ר / ואגב זה דובר לשלילה ( ילין ) בחוברת שהוציאה פלוגת חדרה בשם 'הד הפלוגות / שעיקרה שלילה , ורק מיעוטה חיוב . ילין הירצה על מועצת הנציבים הקרובה , וטען לאישור ההחלטות על הפלוגות כעל מכשיר פוליטי וחלוצי . לעניין המיבנה המש קי טען , שאסור לכפות סדר קולקטיבי , ויש להניח לכול פלוגה את בחירת מישטרה הרצוי לה . כן הדגיש , שאין בשום פנים למסור את הטיפול בעלייה המגוייסת למוסד שאינו בית"רי , ואפילו עוסק אף בסידור עבודה לבית"רים , כגון אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר . 'עניין הניהול שלנו אינו עניין לאירגון מיקצועי / ועם הקמתה של הסתדרות העובדים הלאומית ודאי וודאי שלא תהא מסוגלת לעסוק בפלוגות . מילשטיין הודיע , שגילוני , איש ה'אירגוף , יילחם נגד חובת הגיוס עכשיו כבר נתעוררו בפולין להרהר בעניין הפרות המישמעת וההימנעות ללכת לפלוגות . כבר דובר באפשרות של קיומן של סיבות עמוקות , וכך כתב כרוסט ( 1932 . 11 . 6 ) להנהלת הפלוגות : ' אשר לעולים שלנו שאינם נכנסים אל פלוגות העבודה , מסכימים אנו , כמובן , שמוסדות בית '' ר יאחזו באמצעים דיסציפלינאריים וכדומה ... אולם מסופקים אנו , אם הפיתרון הזה צריך להיות יחידי . אנו — כאן — לא נוכל לדעת יפה מהן הסיבות שבגללן אחים = / בית"רים / שונים אינם מתגייסים , אבל חושבים שהסיבות הן עמו קות , ויש להתייחס אל התופעה הזאת לא כאל שבירת מישמעת גרידא , אלא כאל מחלה שיש לרפאה . ' ! ובכול זאת שוב עלה ההירהור של התרופה : 'אולי יש לכוון את החינוך בקן או בגדוד ההכשרה בכיוון אחר ' .
|
|