התארגנות פנימית

עמוד:145

התארגנות פנימית בקייץ 1928 נערכו התייעצויות חשובות בעניין חינוך ה'נשרים ' וכן בעניין החינוך הימי . את הפרעה לאסיפת פועלי ציון שמאל מתיחות מרובה בציבוריות הביאה עמה ההתנפלות על אסיפת 'פועלי ציון' ביום שישי , . 1928 . 10 . 5 אותה התנפלות נערכה ביוזמתו של גדוד מגיני השפה , אבל בציבור היה נוח להאשים בה את בית '' ר ולהשמיצה , וכך נהג 'דבר . ' ' הארץ , ' שבירך את ז'בוטינסקי לבואו — בו ביום - לארץ , ראה בהפרעה ל'פועלי ציוף שיטה בולשביסטית פאשיסטית פסולה ( 1928 . 10 . 7 ) בית" ר יצאה מייד להגיב . בפקודות המפקד הראשי ( 1928 . 10 . 7 ) נאמר : ' קבוצת צעירים בתל אביב הפריעו בליל שישי העבר את אסיפת 'פועלי ציון '' שהתנהלה בז'ארגון . לרגלי המיקרה רצו החוגים השמאליים למיניהם לנצל את ההזדמנות הזו בשביל הוצאת דיבה וידיעות פרובוקאציוניות כלפי ה '' ברית . " המיפקדה הראשית פירסמה הבהרה בעניין זה , ומצווה על כל אנשי הגדודים להימנע מצעדים בלתי אחראיים בכדי לא לתת יד למעשי פרובוקאציה . ' בית '' ר הודיעה אף לעיתונות היומית , שאין לה שייכות להפרעה זו , ושתתבע לדין את 'דבר' ומפיצי השקר והמסיתים . " כבורר מטעמ בית '' ר נתמנה ישראל רחוב . ' הארץ' לא הניח ידו , ובמאמר ראשי ( בחתימה מ . מ . = משה מתיני ) חזר ( 1928 . 10 . 12 ) להת קיף בעקיפין את בית '' ר בנושא זה בחריפות לא רגילה : 'במקום האחדות הלאומית , שיהודי העולם רוצים לראות בארץ ישראל , משתלטת כאן רוח של איבה בין מעמד למעמד ובין קוג אחד של יהודים לסוג אחר . ואם הבחורים הנלהבים , שהתארגנו ב '' גדודים '' וב '' בריתות' וחולמים על '' דוצ'ה" שלהם , לא יעמדו או לא יועמדו בתחילת דרכם , הרי לא רחוקה השעה שארץ הביית הלאומי תהיה ל"בירובידג'אן הפוכה , " שירדפו בה לא את דוברי עברית , כמו ברוסיה , אלא את דוברי אידיש . ' ... אומנם בהמשך מבקש בעל המאמר להסתייג כולשהו , וקובע ש'רוח ה"פאשיסם" י בקרב סוג אחד הוא במי דה מרובה ריאקציה לרוח השולטת בקרב סוג אחר , ' אלא שכאן לא היתה עוד העזתו שלימה לדבר דברים ברורים . ( 71 טי' 'דואר היום , 1928 . 10 . 9 ' , ו'הארץ . 1928 . 10 . 11 ' , אף עלון מיוחד הוצא לציבור ( מצוי אף ב'ארכיון העבודה — ( ' ' תשובה להסתה / ובה מחאה על הפצת שמועות שקר במטרה פרובוקאציתית r 'מרעילים את הנוער ומסיתים את חלקו האחד בשני בעזרת השקר הבא בכוונה תחילה בדיבות שלא היו ולא נבראו . המיפקדה הראשית של ברית תרומפלדור החליטה לעשות פעם לכול הפעמים קץ לאמצעי מילחמה אלה חסרי קורטוב של יושר ושל מוסר כליות , שחוגים אלה משתמשים בהם לא הפעם הראשונה , והחליטה לתבוע למישפט על טלילות השקר והדיבות האלו את מערכת ידבר' ויתר המסיתים שנתנו את נפשם למילחמה מכוערת זר . ( 72 הרמיזות ה'פאשיסטיות' מרמזות לרשימתו של אחימאיר במדורו 'מפינקסו של פאשיסטן' ב'דואר היום' . ( 1928 . 10 . 10 ) בסופה של הרשימה בא הסבר למלה 'דוצ'ה' = מנהיג . אחי מאיר , שהשתמש בסיסמאות שונות להחדיר בלבבות אח המחשבה על הסכנה מן המארכסיסטים שלנו , שנתרחקו מ 1 הציונות המדינית , סיגל לעצמו במשך תקופת זמן את הכינוי ' פאשיםטן ' . היה זה מעשה יחיד , ברות השנים ההן , כשכבודו על עצמו את הדין . ב 1928 . 11 . 2 כתב ז'בוטיג * סקי לארבר : 'עתה שה' י . הלפרן ושלושה חבריו / מסתבר : רוזנברג , כוגן , פעמוני / עשו את חובתם , אני מקווה — וגם מבקש — שתראה להם המיפקדה הראשית סבר פנים יפות , ובעצמה תתחיל את המשא ומתן בנוגע ליצירת בית ספר לאינסטרוקטורים בלי כל דיחוי . ' הם מילאו שאלונים חדשים ונתקבלו כחברים לבית '' ר . אחר מילוי השאלונים ציפו לקבלת החלטות ברורות בקשר לפתיחת בית הספר ( מחדש , כמוסד בית"רי , ( לאישור תוכניתו , ולאישור החומר האנושי וכר . ° ( 70 ב 1928 . 11 . 30 כתב הלפרן אף אל ז'בוםינסקי בעניין מילוי השאלונים . 'למרות שבמיפקדה ישנה החלטה להתחיל את המשא ומתן אתנו בתור אירגון , ולעמוד על התנאים לכניסתנו לבית '' ר , ויתרנו על משא ונזתן זה . ' ז'בוטינסקי העיר בשולי המיכתב מלה אחת :. 'םבלנות ' .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר