|
|
עמוד:321
הפעלת הלחץ על הממשלה . שום שר ושום מזכיר לא יהיה נלהב לכך , שמתכו ננים ללחוץ עליו , במרוצת זמן ממושך יורגש כי בין הממשלה לבין ההנהלה הציונית שוררת קרירות מסויימת . מזאת מתייראים הדיפלומאטיים שלנו . הפסיכולוגיה של המנהיגים הציוניים הורכבה משתי מסורות מזיקות : ממסורת הגיטו הרוסי הישן , וממסורת הגיטו האנגלי המתבולל . הגיטו הרוסי פחד בכלל להרגיז את מושל המחוז , והוא צדק מבחינתו שלו , כיון שלפי כל המבנה של אותו זמן היה מושל המחוז עריץ זוטא רע לב והגיב על עקשנות דוחקת פשוט על ידי מעשה נקמנות ו"גרימת צרות . " זכרונות אלה קנו שביתה בנשמתם של יוצאי הגיטו הרוסי ואין בכוחם להשתחרר מהם . ילד שלמד ב"חדר" חושב עד היום שדרכם של כל המורים להלקות ; שאין המבנה הממלכתי של אנגליה , לא מסורתה , ואף לא עצם אופיו של האנגלי , מתירים ( על אדמת אנגליה ) משטר של שרירות לב כזאת ; שהשר האנגלי פשוט אינו יכול לפתור בעיות מדיניות לפי נוסחה כזאת : "אהה , אתה מעז לדרוש ? ובכן , אלמד אותך לקח ; " ! שלהיפך , בארץ נאורה מכבדים עקשנות ואי כניעה , — זוהי , כפי הנראה , תודעה שאינה טבועה באורח אורגאני בנשמתם של אלה שנולדו בגיטו והוכשרו להווי הגיטו . ההתבוללות האנגלית — זו גיטו מסוג אחר , אף גרוע מקודמו . אחד העם כינה את מצב אחיו בני עמו בצרפת , "עבדות בתוך חירות , " לפני הגיטו הזה עמד תמיד כלל מקודש אחד ו אל תזכירו , שאתם יהודים ; ובייחוד היזהרו כמפני אש מהדגשת הגורמים היהודיים בתחום המדיני . אפילו האסכולה האנגלית לגבי החופש האזרחי לא השכילה לשנותם 1 בתור אזרחים בריטיים הם לא פחדו לדרוש ולמחות , אולם בתור יהודים הם רק השתחוו , כרעו ברך והביעו את תודתם . יוצאי סביבה זו השכילו להחדיר את הפסיכולוגיה שלה גם אל תוך הציונות . עוד יותר מאשר ילדי הגיטו הרוסי , נרעדים הם למחשבה בדבר התנגשות בין הממשלה לבין הארגון היהודי . הם יכולים בהחלט לתאר לעצמם אפשרות התנגשות כזאת לגבי קבוצה אחרת כל שהיא ; יתירה מזו : הם יודעים , שאם קבוצה זו תעמוד על שלה ולא תרכין גווה — היא תשיג את שלה . אד ליהודים אין זה נאה לעשות כך . כל החוג השליט של הציונות מורכב כעת , מבחינה פסיכולוגית , מעשה שעטנז , משתי ירושות אלה , ועל כן אין הוא יכול להיאבק עתה ואף לא ייאבק בעתיד מבחינה מדינית . הוא עוד מסוגל להשלים עם התלקחות מקרית של מחאה , הוא מסוגל לארגן או להרשות שורה של עצרות מחאה לאחר השחיטה , — אך בתנאי , שאלו לא תתמשכנה יתר על המידה . הוא פוחד מפני התמשכותה של מחלוקת בין השלטון לבין הציונות . אפשר להרעיש עולמות במשך חודש ימים כל עוד שרויים השלטונות עצמם במבוכה ; אולם משאך
|
|