|
|
עמוד:70
נאבקים אנו אלפיים שנה , ולא למען זאת פנינו בקריאה אל העולם הנאור . הנה משום כך לא צריך לשתוק , אלא , להיפך , יש להשתדל ולהגיע לבהירות גמורה . יש לתת למונח "מדינה יהודית" פרסום נרחב כל כן , עד שעיקורה של המטרה הסופית של הציונות ייעשה מכאן ולהבא פשוט בלתי אפשרי . זוהי משימה לתעמולה רבת ממדים . על ועידת הרוויזיוניסטים להניח לה יסוד . עדיין נשארת השאלה י התנקוט ברית הרוויזיוניסטים צעדים עצמאיים , או תסתפק בהפעלת לחץ על ההסתדרות הציונית י שאלה זו מתעוררת בכלל לגבי כל ההחלטות המדיניות של הוועידה : על ה"מיתקפה המדינית , " על הלגיוניזם , על היחס לערבים וכן הלאה . יש שתי דרכי טאקטיקה : האחת — להפיץ בדרך של תעמולה את ההחלטות שלנו בקרב הציונים ; והאחרת , להשתדל ולהגיע להגשמתן של החלטות אלו באמצעים שלנו עצמנו . כדאי עם זאת להביא בחשבון , ששתי דרכי הטאקטיקה אפשריות במידה שווה . הרוויזיוניזם נמצא בראשית תקופת התארגנותו העצמית , ואין אנו מגזימים בהערכת כוחו , אולם הודות לשורת תנאים מיוחדים , יש לתנועה זו גם עתה אפשרויות רציניות לפעילות מדינית עצמאית . אם נתעמק בשאלה זו מתוך קור רוח , יתברר , כי המסקנות בעד ונגד — משקל אחד להן . כי פעילות מדינית nach aussen ( כלפי חוץ ) מחייבת מירכוז קפדני , — דבר זה ברור עד כדי כך , ש"להוכיח" זאת , הרי זה כמו להתפרץ דרך דלת פתוחה ; בה במידה ברור , שלהתיר חופש פעולה לכל סיעה , משמע הדבר , מתן אישור לאנרכיה . אולם , מצד שני , קשה להכחיש גם זאת , שהמצב הנוכחי בציונות — אף הוא בגדר אנרכיה מדינית . הקונגרס הציוני ה 13 קיבל שורה של החלטות מדיניות , — ומכאן , אם לדון על כך מבחינה פורמאלית , ניתן לומר , שרצונה של ההסתדרות הציונית התבטא בכיוון מדיני נחרץ . אלא שההנהלה סירבה אף היא באותה מידת נחרצות לפעול בכיוון זה . מכאן , שרצונה של ההסתדרות הציונית אינו מתמלא . זה כשלעצמו הוא כבר בגדר אנרכיה . ומצב האנרכיה עוד מחריף והולך , משום שאין ההסתדרות הציונית מוחה עליה , ואפילו אינה עומדת על זכות הביקורת הנתונה לה . הוועידה השנתית , המתחייבת על פי התקנון , לא זומנה כלל בשנה שעברה 5 על פי תקנון ההסתדרות הציונית יש לזמן ועידה שנתית , שהיא בחזקת גוף ביניימ בין התכנסות קונגרס אחד למשנהו .
|
|