|
|
עמוד:57
מתיישבים ותיירים ההבדל האמיתי בין המתיישב לבין התייר אינו מתגלה אלא כעבור שנה לבואו . לעיתים קרובות נדרשות לשם כך שנים אחדות . אם בא האיש להשתקע בארץ , משמע שהוא מתיישב ; אם לא החזיק מעמד ועזב , משמע שהוא היד , בעצם תייר . זוהי גם האבהנה הנכונה והחשובה היחידה לגבי המימשל המיישב ( ה"קולוניזאטור . ( " מובן , שאין אבחנה ז 1 עולה בקנה אחד עם השימוש הרגיל במלים "מהגר" ו"תייר" בלשון הדיבור היום יומי ובסטא טיסטיקה הרשמית . כרגיל ניתן השם הראשון לאלה שנוסעים לארץ מתוך " כוונה" להשתקע בה , ואת השני — לאלה ש"מתכוונים" רק להעיף בה מבט ולשוב . אפילו הקונסול הבריטי בווארשה הבין , כי בעצם אין הדבר כה פשוט . הוא מרגיש , שבין ה"תיירים" ישנם אנשים שאינם מסתירים את " כוונתם" האמיתית , או שהם עצמם אינם מוסרים לעצמם דין וחשבון ממנה י הם נוסעים , בעצם , כדי "להעיף מבט ולבדוק אם אי אפשר להישאר בארץ ישראל . " מצד שני אנו יודעים , שבין ה"מהגרים" הרשומים רשמית ישנם כאלה הנוחתים בחוף יפו קרוב לוודאי מתוך אותה כוונה — הכרתית או תת הכרתית — "להעיף מבט ולבדוק אם לא מוטב לנסוע למכסיקו . " משום כך יש מן האונאה בסיווגם של הבאים לפי הכוונה ; האבחנה האובייקטיווית בין תיירים לבין מתיישבים מתחוורת רק על פי התוצאות , ואין היא מתחוורת מיד . מספרי העלייה היהודית לארץ ישראל לשנים שלאחר המלחמה כבר הובאו ב"ראזסוויט . " בשנת 1920 הגיעו כ , 10 , 000 בשנת 1921 כ ; 9 , 000 סטאטיס טיקה מדוייקת אינה מצויה במקורותינו , וכפי הנראה לא ניהלו אותה אז . במיוחד אין בידנו סטאטיםטיקה לגבי העוזבים באותן השנים ; אך ספק אם
|
|