|
|
עמוד:12
במרוצת הזמן עלולה פגיעתו של גוף כזד . להיות רעה מחמת העדר התארגנות של כוח מאזן מאגפה האחר של החברה , מצד אנשי המעמד הבינוני . מעצם ברייתם חסרים אנשים הנמנים עם החוגים האזרחיים את כשרון הארגון ? אפשר שזו סגולתה של השקפת עולמם , שהרי הם דוגלים ביוזמה הפרטית , וזו מבקשת להבליט את ייחודו של היוצר , האינדיווידואליסט , במקום להפנות את מעייניו לגיבושו של כוח מלוכד וליצירתה של חזית בעלת אינטרסים משותפים . ואכן , התארגנותו של המעמד האזרחי במסגרת היישוב העברי בארץ נתאחרה מאוד , ואולי , בעצם , לא הגיעה לכלל בשילות מעולם . אין ספק , שהתאריך הקובע לגבי ראשית דרכו של הכוח המאורגן של תנועת הפועלים הוא יום ייסודה של הסתדרות העובדים הכללית בחנוכה תרפ"א ( דצמבר ; ( 1920 היה זה מאורע רב משמעות , שהיווה מפנה בתולדות היישוב העברי . תוך שנים מספר הלך ונתגבש כוח רב צדדים ורב היקף , שהלך וגיבר חילים , התפשט לכל שטחי הפעולה בארץ , בתחום הכלכלה , העבודה , ההתיישבות , התעשייה והחק לאות , המסחר והתרבות , ופרע ! את כנפיו על מערכת ענפה בחיי היישוב . מלכתחילה נתגלו בה בהסתדרות ניגודים אימאננקרים g מנהלי המשק ההסתדרותי שימשו , כביכול , בשני כתרים , שמבחינת התיאוריה הסוציאליסטית , ייצגו דבר והיפוכו ; תפקידי מעביד ועובד שימשו בערבוביה , ורק בכוח דיאלקטיקה מעוותת ניתן לתרץ את הסתירה הפנימית ואת ה"אנ 1 מאליה" שבעצם קיומה של "חברת העובדים . " עד מהרה נשאה הסתעפות מוסדות ההסתדרות בכל הכיוונים אופי של התהוות "מדינה בתוך מדינה : " "מדינת ההסתדרות" לעומת ממשלת המאנדאט , ובראשית הדרך לא ראתה בכך הנהגת היישוב כל רע , הואיל ובהסתדרות ניתן היה להשתמש ביעילות כאמצעי רב עוצמה לעקיפת המכשולים שהציבו פקידי השלטון העויינים על דרך ה"בית הלאומי , " כדי להצר את צעדי התפתחותו . ריכוז עוצמה כזאת בגוף מונופוליסטי אחד הוא דבר רע כשלעצמו , לא כל שכן רעה פגיעתו כשמדובר בגוף פוליטי , הסומך ידו על אוריינטאציה מוגדרת , הלוא היא האוריינטאציה הסוציאליסטית . בעקבות המונופולין באה לה להסתדרות השאיפה לשלטון בלעדי , להגמוניה . טבעו של גוף מלוכד ואחיד שהוא אינו סובל את מציאותו של כוח החותר לכיוון פוליטי נגדי , מתחרה . סכסוכי העבודה בין ההסתדרות לבין ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר עתידים היו להתגלע רק כעבור שנים מספר ( בעיקר בשנות ה 30 המוקדמות , ( אך תקדים לבאות כבר נוצר בשנות ה . 20 ב 1922 הוקמה בארץ ישראל הסתדרות פועלים דתיים — "הפועל המזרחי , " שעל פי עצם השקפתה התנגדה למלחמת מעמדות וביקשה לבסס את תרומתה לבניין הארץ על יסודות הצדק הסוציאלי של התורה , מתוך הכרה שעיקרון זה מחייב גם את המעביד למצוות הצדק והיושר . לא יצאו ימים רבים , ו"הפועל המזרחי" נתנסה בנחת זרועו של בעל המונופולין , ההסתדרות . המאבק על חלוקת עבודה היה רצוף תגרות ידיים והריסת בניינים . המריבות לא נסבו על הורדת שכר העבורה , שכן חברי " הפועל המזרחי" לא קיבלו שכר מועט מזה שקיבלו חברי ההסתדרות . הרקע לסכסוכים היה שאיפת ההשתלטות של ההסתדרות ומניעת כל אפשרות לחלק עבודה שלא באמצעותה ולשכתה ה"מאורגנת . " מחנה השמאל — הוא גם שפתח בדרך השימוש בכוח בזירה הפוליטית של היישוב העברי . במאמרו "אלימות" מעלה משה סמילנסקי טענות כנגד מנהיגי הפועלים ו "היכן הייתם , כשפועלים מאורגנים איימו על פועלים בלתי מאורגנים , שבאו לעבוד עמהם , בלי לדחוק את רגליהם ומבלי לקפח את שכרם , שידקרו אותם בסכינים י היכן הייתם , כשפועלים מאורגנים הביאו ע"י איומים לידי
|
|