9 בנתיב המרד

עמוד:73

9 בנתיב המרד ז'בוטינסקי היה ציוני מדיני והאמין , כי באמצעות לחץ מדיני ועמידה עקשנית על זכויות העם לארצו , ניתן יהיה להגשים את הציונות , חרף נפתוליה של בריטניה ונסיונותיה לנקוט את "קו ההתנגדות הקטנה ביותר" תוך עשיית ויתורים לערבים . כאמור לעיל , — הרעיון הצבאי היה היסוד החדשני שהביא עמו זיבוטינסקי לציונות , אך גם אותו החשיב , בעיקרו של דבר , ' מנקודת-מבט מדינית , משום שראה בו מקור לתוספת הלחץ המדיני . משום כך הוא לא נסוג כל השנים מתביעתו לשיקומו של הגדוד העברי , או להקמת כוח צבאי ליגאלי על בסיס אחר , ולא גרס את מציאותה של מחתרת בארץ-ישראל . לימים השלים , כמובן , בלית ברירה , גם עם קיומן של המחתרות העבריות , ולאחר פרעות תרפ"ט ( 1929 ) אף הפליג בשבחה של ה"הגנה , " שחבריה "הצילו את הישוב בימי-האימיס עד שהגיע הצבא הבריטי , " אף שהוסיף להחשיבן רק בתור תחליף לכוח הצבאי הגלוי שקום יקום ביום מן הימים . אכזבה מבריטניה במרוצת השנים , ככל שנתאכזב והלך מבריטניה וראה אותה בקלון התנערותה מהתחייבויותיה , כן גילה יתר אהדה כלפי המחתרת . הוא הגיע לכלל מסקנה , כי תנועת שחרור , שנבצר ממנה להילחם ב"שדה הפתוח , " מן ההכרח שתרד "מתחת לקרקע . " "אמנם לא רצינו לחנך את הנוער הבית"רי ככיוון הפעולה הבלתי-חוקית , " כתב ( ב , ( 1932 "קווה קיווינו שיתבסס בינינו ובין אנגליה יחס של אזרח לממשלתו האזרחית . התקווה נכזבה , ועתה יש בינינו ובין אנגליה יחס של אזרחי ארץ כבושה לממשלת העם הכובש , לא 'מאנדאט / כי אם יאוקופאציהי . משטר כזה אין לו כל זכות-קיום מוסרית , ואין עלינו שום חובה מוסרית כלפי נושאיו י פעולה סודית , ערמה ותחבולה מותרות הן כלפי ממשלה השוררת אך ורק הודות לכוח-הזרוע " ... הרי לפנינו מטבעות-לשון , שנעשו רווחים כמיוחד בשנות ה30- וה : 40- "שלטון נכרי , " "שלטון כיבוש . " יחסו של ז'בוטינסקי לאנגליה נשא אופי דו-ערכי . מצד אחד היתה נטייתו לתת בה אימון והוא אף חשב על אפשרות של קשר בר-קיימא ולצמיתות בינה לבין המדינה העברית לכשתקום , ואולם מצד אחר , שוב ושוב — לאורך השנים — נקעה נפשו מצביעותה ומחמקנותה , וכאחד ממאמריו , בראשית , 1930 כבר דיבר במפורש על התהוות מצב שבו ייאלץ

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר