|
|
עמוד:12
ובריא , וטמח וטוב לב , ואמיץ ומאושר , טוב בביתו וטוב בצאתו — ובמלה אחת : לקחת ילד ולעשות ממנו בן אדם . אך אמרנו כך וכבר אמרנו את כל הכוונות שלהיטיב ( לשמור עליו , לסוכך עליו , להכין אותו , לטפח בו , לפתוח לפניו , לעודד אותו , לתמוך בו , להכשיר אותו , לשלב אותו , לשבץ אותו , לתת בידיו כלים טובים ולאמן אותו להשתמש בהם נכון , וכל כיוצא באלה ) וכבר אמרנו גם את כל הכוונות שלמנוע ואת כל הדאגות שדואגים כדי שלא יקרה לו ( דאגה לשלומו , לבריאותו , לבטחונו , להבחנה שיבחין בין טוב לרע , בין ראוי לשאינו ראוי , ושיירע להתנהג , ושלא יעשה בושות , ושלא יסתבך , ולא יתבזבז , וכל השאר , ושלא , ושאל לו , ושחלילה , ושחס וחלילה ) ובקצרה : שיהיה הילד המתחנך הזה יוצא כשהוא אדם טוב בעולם טוב במזל טוב ובהרבה נחת . החינוך המקובל כל כולו מבוסס על השד , על אי אמון ועל ספק . חשד בטבע האדם , אי אמון ביצריו וספק בכוהו לשלוט במצבים מפתים וביכולתו או ברצונו להתגבר לצד הטוב . לחנך , לפיכך , זה לא לסמוך על הטבע . ובוודאי שלא על טבעו ההפכפך והמקרי של כל פרט ופרט — מתוך דאגה , כמובן , לאופיו ולטיבו לכשיהיה אזרח מבוגר . אם תסמוך על הטבע תגדל חלילה חןה , ואם לא תסמוך על הטבע ותתגבר עליו , תוכל להוליד אדם אל הטוב , למרות כל נסיונותיו לחמוק אל היער . שעל כן , לחנך זה להוסיף על הטבע ולרסן את הטבע . להוסיף ממה שהטבע נתן פחות מדי , ולהחסיר ממה שהטבע נתן יותר מדי והגזים ( כאמור , יצרים , דחפים , שגעונות , ( בבת אחת לדעת להוסיף לאדם הגדל בידינו גם כוח תנופה וגם כוח בלימה , גם לעוררו ליתר פעולה ותנועה , וגם לחזק בו מנגנוני ריסון והתאפקות יעילים . באופן שהחינוך היה מבקש , אילו יכול , להשתלט על "הטבע הראל ^ ון" של האדם ולהטביע מעליו "טבע שני , " שיחליף את
|
|