פרק שנים-עשר האמנות והבנייה בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה

עמוד:322

תווך מודגש , רחב ומוגבה , ובתוכו היתה גלריית תאורה . משני עבריו של אולם התווך היו סיטראות , שבע מכל צד , ולכל אחת מהן היה פתח כניסה מרחבת הר הבית . הווי אומר , יחד עם הכניסה לאולם התווך היו חמש עשרה כניסות . הסיטראות הללו היו ניצבות לקיר הקבלה , שהוא הקיר הדרומי כאן . הן היו עשויות שורות עמודים , והמרווחים ביניהם אינם זהים לאלה של היום ( שהם ברובם חדשים " . ( בשלב זה כבר הוקמה גם הכיפה שלפני המחראב . בראשית המאה הט' נוספה למבנה אכסדרה קדמית ( איור '" . ( 5 בשנת , 1033 לאחר רעידת אדמה , שוב נפגע המבנה באופן חמור . מידותיו צומצמו והוא שופץ על ידי הח'ליפה הפאטמי טאהר . בשיפוץ זה עוצב המסגר במתכונת הדומה לוו שאנו מכירים כיום , אם כי ממבנה זה נשתמר מעט מאוד . איזור הריבוע שמתחת לכיפה הנו אולי החלק הקדום היחיד שנשאר מן התקופה הפאטמית , ומצויים בו מן הסתם גם שרידים מן התקופה שקדמה לתקופה הפאטמית . מסגד עמר העדות היחידה שנותרה מן התקופה שלפני הכיבוש הצלבני על מבנה מוסלמי דתי כתוך ירושלים ומחוץ לשטח החרם , היא על מסגד עמר . בניין זה קשור בביקורו של עמר כירושלים , והימנעותו מלהיכנס לכנסיית הקבר . המקום שהח'ליפה התפלל בו , בסמוך לכנסיית הקבר , אמור להיות המקום שעליו הוקם מסגד עמר , ולפי המסורת הנציח המסגד מעמד זה . לא ברור אם כבר בראשית הכיבוש המוסלמי הוקם שם מסגד , אך יש בידינו סימוכין שבמאה הי' היה המסגד קיים " . המסגד עצמו לא השתמר , פרט לחלק מן המנארה ( מינךט , צריח ) של המסגד , המלמד על טיפוס אופייני של כל צריחי ראה : המילטון , במקומות שונים . ראה שם , עמ' . 40 , Paris 1914-1926 . p . 332 L . H . Vincent— F . M . Abel . Jerusalem Nouvelle . - ° וראה לעיל , פרק כ , ' עמ' . 48-47 איור . 5 שחזור אלאקצא בשנת 780 ( על פי קרסוול )

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר