|
|
עמוד:314
פרק שנים-עשר האמנות והבנייה בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה מרים רוזן איילון לירושלים מקום נכבד בתולדות האמנות המוסלמית המוקדמת , לפי שכאן מרוכזת קבוצה של מכנים , שהם מן החשובים בעולם המוסלמי . יתרה מזו , באיזור זה נשתמרו העדויות הקדומות ביותר לתולדות האדריכלות והאמנות המוסלמית . המוסלמים כבשו את ירושלים כבר בשנת , 636 ארבע שנים בלבד לאחר שהחל האסלאם מתפשט מחוץ לערב . על שלבי הפעילות של המוסלמים בתחום הארכיטקטורה , בשנים הראשונות שלאחר הכיבוש המוסלמי , לא ידוע הרבה , וככל הנראה לא נבנו מבנים בעלי חשיבות גדולה . העדות של עולה הרגל ארקולף , ( Arcuif ) שביקר בארץ ישראל בין השנים 688-679 לערך , מתייחסת למבנה שהוקם זמן מה קודם לכן , מבלי שתהיה לנו אפשרות לקבוע בוודאות את תאריך בנייתו . וכך דבריו : ליד הקיר שבמזרח , במקום מפורסם זה שבו עמד בעבר המקדש המפואר , כנו עתה הסרצנים בית תפילה מלבני . הבנייה המרושלת נעשתה בעזרת לוחות ניצבים וקורות רחבות שלוקטו והונחו על גבי שרידים חרבים . הם באים לשם , ויש אומרים שהבית יכול להכיל שלושת אלפי איש . מבנה זה היה ככל הנראה המסגד הקדום שהוקם בשטח הר הבית , וכמה מסקנות מתבקשות מכך . כידוע , נכנעה העיר ללא קרב , וממילא הכיבוש לא היה מלווה בהרס . המסורת על כניסתו של עמר לעיר ועל הימנעותו מלהתפלל באיזו שהיא כנסייה נוצרית ( ראה להלן , פרשת מסגד עמר , ( מתוך דאגה שלא לגרור את חורבנן של הכנסיות לצורך הקמת מסגדים , היא מסורת מאוחרת , וניתן ללמוד ממנה שני דברים ; האחד — ככל הנראה לא נהרסו כנסיות לצורך הפיכתן למסגדים ; והשני — שטח הר הבית היה חרב ושמם , וכאילו הזמין את הכובשים החדשים לקבל את השליטה על השטח . לאחר שאכן השתלטו המוסלמים על הר הבית , הם החלו להשתלט על המסורות הטרום מוסלמיות — היהודית והנוצרית — הנוגעות לאיזור זה . * למעשה נבנו מבנים נוצריים בודדים בין התקופה שלאחר הכיבוש המוסלמי לבין מסעי הצלב בירושלים ( ראה לעיל פרק ב' מאת ד' בהט על הטופוגראפיה של ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה , עמ' 32 ואילך . ( סביר להניח , כי מבנים אלה בחלקם המשיכו להתקיים , ובמקרים אחרים נעשו בהם שיפוצים . כך למשל בכנסיית הקבר , במיוחד בתקופתו של מונומכוס . ( 1040 ; Monom ; 1 chus ) למעשה לא שרד דבר מהמבנים הנוצריים של אותה תקופה ואין בידינו אפשרות לדון באמנות הנוצרית , תוך כדי התייחסות לעדויות ממשיות . וראה בפרק על האמנות הצלבנית בחלק השני של כרך זה . רשימת הקיצורים הביבליוגראפיים מובאת בסוף הפרק . Ten-ae Sanaae . 1 . Gcnevue 1877 . p . 145 J . ToHtr , Itinera Merosolymitunuet desaiptiones ' Judaism , xvn ( 1968 ) . p . 451 H . Busse , The Sanctity of Jerusalem in Islam ' , 2 ( וראה לעיל פרק א . ( '
|
|