|
|
עמוד:294
ההבדל בין שני המושגים האלה והמוסלמים משתמשים במושג הכללי יותר nesiwi לגבי ירושלים , אף כי מזה דורות רבים הם העניקו , בניגוד להלכה , את התואר 'המקדש הירושלמי המכובד' ( אלחךם אלקךסי אלשךיף ) לאיזור הר הבית בכללותו . ירושלים נהנית מהקדושה של העבר : היא היתה המקום שאליו כיוונו ראשוני המוסלמים את פניהם בשעת התפילה , מקום שני בתי המקדש של בני ישראל ומקום עלייתו השמיימה של ישו לאחר שנצלב כביכול ( לפי התפיסה הקראנית . ( ( ב ) הפניית תשומת הלב למעמד ירושלים והיווצרות פולמוס מוסווה וגלוי בין המתנגדים לתומכים , דבר שגרם להתפשטות המסורות על ירושלים ולהפריית הספרות , שהיתה מאוחר יותר גרעין ספרות שבחי ירושלים . אלמנטים נוספים סייעו בעיצוב מעמדה של ירושלים באסלאם והפצת שבחיה . ביניהם ניתן למנות : ( א ) הימצאות קברי נביאים וצדיקים בעיר . קדושת מקומות 67 בתפיסת האסלאם נקבעת עקב הימצאות קברי נביאים וצדיקים במקום מסוים או ביקורם בו י תפילתם שם מעניקה לו קדושה . ירושלים התאימה בצורה נפלאה לדרישה זו , בעיקר לנוכח העובדה שהאסלאם מכיר לא רק בנביאי היהדות והנצרות כי אם מוסיף עליהם כהנה וכהנה . וכך , אדם הראשון הופך לנביא ( והוא קבור לפי אחת הגירסאות בירושלים , ( 68 וכן נח , שלושת האבות , דויד ושלמה ורבים אחרים . המדרשים , סיפורי התנ"ך והאגדות ( בעיקר היהודיות אך גם אלה הנוצריות ) רווחו תודות למתאסלמים מבני שתי הדתות . מסופר על מתאסלמים שערכו במקומות שונים ברחבי המדינה המוסלמית מסיבות 'סיום קריאת התורה 69 . ' גם במקרה זה קמו מתנגדים רבים לקליטת אוצרות המורשת היהודית ומתן גושפנקא מוסלמית לכל אותן מסורות ממקור יהודי , שכונו 'אסראאיליאת . ' מכל מקום , מסורות יהודיות אלה היו רוב מכריע בריכוז הקדום ביותר של מסורות בשבחה של ירושלים שהגיע לידינו , הלא הוא פירוש הקראן מאת מקאתל בן סלימאן ( ראה להלן , בנספח לפרק זה . ( כל המסורות שנוצרו סביב נושא זה הובאו במניין שבחי ירושלים והעשירו אותה . ( ב ) הסגפנים ( זהאד . ( סגפנים רבים מילאו תפקיד חשוב בהאדרת מעמדה של ירושלים באסלאם וביצירת מסורות בשבחה . הם הושפעו ללא ספק מהנזירים הנוצריים , שנהגו להתבודד בירושלים או בחלקים שונים של px ישראל . סגפנים אחדים שירתו את השלטון האמיי , שהיה לו עניין רב בפיתוח ספרות שבחי ירושלים ובהפצתה . 66 ראה : אבן חימיה , ביקור בירושלים . 67 ראה : , Badawi ( e'd . ) , Le Caire 1962 ter of Islamic Cities' , Melanges Taha Husain , A . G . E . von Griinebaum , The Sacred Charac- בעיקר עמ' . 31-25 ראה גם זמח'שרי , דף 77 א : 'אלבקאע תשרף ותפצל במקאם אלצאלחין אלאח'יאר , ולקד שרף אללה בית אלמקדס במקאם אלאנביאא ואלמדינה בהגירת רסול אללה ואצחאבה ; ' ובתרגום : 'המקומות זוכים בכבוד וביתרונות בזכות הימצאות האנשים הישרים והטובים [ בהם . [ אללה כיבד את ירושלים בהימצאות הנביאים בה וכיבד את אלמדינה בהגירת שליח אללה וחבריו אליה' ( ציטוט זה מובא מתוך התוספות של קיסטר על מאמרו שלושת המסגדים 68 . ( ראה : ואסטי , מסורות מס' 126-124 והערות המהדיר על הגירסאות השונות . 69 ראה : קיסטר , שבחי ירושלים , עמ' 0 . 71-70 ך על בעיה זו ראה : קיסטר , בנו אסראאיל , עמ' ' . 239-215 ראה : גויטיין , קדושת א"י . 72 ראה : קיסטר , שבחי ירושלים , עמ' . 71
|
|