|
|
עמוד:285
הנקודות החשובות בקצרה , ונתעכב בעיקר על התייחסות ספרות המסורת ( חדית , ( ' פרשנות הקראן וההלכה המוסלמית לירושלים . המסורת המוסלמית מדגישה שירושלים נחשבת ל'כיוון התפילה הראשון של המוסלמים ושלישית במעמדה אחרי שני המקומות המקודשים , [ מכה ומדינה ' [ ( אולא אלקבלתין ות'אלת' אלחךמין . ( ביטוי זה , המקובל על המוסלמים על פלגיהם השונים , מקפל בתוכו הרבה מהפרובלימאטיקה של ירושלים בעיני המוסלמים , מימי מחמד ועד העת החדשה . ירושלים היתה קבלה ( כיוון תפילה ) של המוסלמים בשלב מסוים בתולדותיהם , אך מעמדה זה בוטל לטובת הכעבה שבמכה . לעומת זאת אין ירושלים נהנית ממעמד של חרם , היינו מקום קדוש שחלים עליו כללים של כבוד ופולחן , ואיסורים שונים , כגון איסור הלחימה , הציד , כריתת עצים , וכדומה . מעמד החרם באסלאם מוכר לגבי מכה ומדינה בלבד . 13 מקור הקדושה לגבי מכה הוא הקיאן , ולכן אין עליו עוררין . לעומת זאת , מקור קדושתה של מדינה הן אמירות המיוחסות למחמד , ולכן קדושתה כחרם איננה מקובלת על כל המוסלמים . נקודה זו מעוררת שאלה חשובה , שהתשובה עליה איננה ברורה די צורכה לחוקרים רבים , העוסקים בהבטים שונים של ירושלים אך אינם מצויים בספרות הערבית המוסלמית הנוגעת לירושלים : כיצד השתקפה ירושלים במסמך המוסלמי הקדום ביותר שאין עליו עוררין , 15 הלא הוא הקראן , ומאוחר יותר — במסורות המיוחסות למחמד ( חדית ( ' ובפירושי הקראן השונים י על שאלה זו ננסה לענות להלן . ירושלים בקראן ובחדית' אין בקראן אזכור מפורש של ירושלים אף לא באחד מן השמות שהיתה ידועה בהם לפני האסלאם ומייד אחרי הופעתו . 16 פרשנות הקראן , שהחלה את צעדיה הראשונים לקראת סוף המאה הראשונה להג'רה ( הד לספירה , ( החלה מייחסת לירושלים שמות וכינויים המופיעים בקראן . בין השמות 11 פלגים מסוימים בשיעה התייחסו בתקופה מסוימת לעיר כופה שבדרום עראק כאל עיר השווה בחשיבותה לירושלים ואף עולה עליה ? על כך ראה בהמשך הדברים . 12 בקשר למושג חרם , ראה : 1962 , pp . 41-58 , esp . pp . 50-57 Melanges Taha Husain , A . Badawi ( e'd . ) , Le Caire and Hawta , The Sacred Enclave in Arabia' , R . B . Serjeant , 'Haram 13 בנוסף לשני המקומות המקודשים האלה , קיימת מסורת מוסלמית אשר אינה מקובלת על כל חכמי הדת המוסלמים , הטוענת שהנביא מחמד הכריז על איזור נחל וג , ' ליד העיר טאאף , כעל 'חרם' שלישי . ראה אבן תימיה , ביקור בירושלים , עמ' , 21-1 ובעיקר בעמ' 14-13 ( המקור מצוטט על ידי קיסטר במאמרו שלושת המסגדים , עמ' . ( 196 14 ראה : אבז תימיה , שם : אחד [ המקומות המקודשים ] הוא חרם בהסכמת [ כלל ] המוסלמים וזהו החרם של מכה ... [ המקום ] השני נחשב לחרם בעיני רוב חכמי הדת וזהו החרם של הנביא . ' 5 אמנם ישנם חילוקי דעות בין המוסלמים בדבר הנוסח של הקראן , אולם חילוקי דעות אלה מתייחסים לדברים פעוטים של קריאות או שינוי גירסאות , ואין , Welch , 'Kur ' an ' , EP , V A . T . , 7 X . 1 , 77 r JJT 7 : 3 : 1 V njHU IN ryo ^ r ! n 1 U > unb בעיקר עמ' . 409-402 גם השיעה הקיצוניים , שטענו שהשליטים הסונים שיבשו קרוב לחמש מאות פסוקים מהקראן , מדברים על פסוקים הקובעים כביכול שעלי בן אבי טאלב מונה להיות יורשו של מחמד ; על כן אין לטענות אלה נגיעה לדיוננו זה , ראה : -, the Qur an , Cambridge 1977 , p . 145 J . Burton , The Collection of בל , הקדמה לקראן , עמ' . 51-50 ' 6 ראה : גויט"ן , שמות ירושלים , עמ' , 35-32 וכן דבריו בתוך : גויטייךגרבר , 'אלקדס . '
|
|