|
|
עמוד:227
זרע חם . ( שירי פותח בתיאור רווי דם של עיוורים , הנעים בחוצות העיר כשהם מגואלים בדם נשים הרות וילדים . אבן אביתור פונה אל הציבור לבכות עמו על אנשים אלה , וכך בכל מחרוזת ומחרוזת פותח המשורר דרך קבע בצורת הציווי : 'בכר . אחר העיוורים הוא עובר לתיאור נשים חסודות , שנתעברו בנירתן לזרע חם . בהמשך נזכרים ילדים רכים , אשר נאלצו לבצע עבודות קשות כחוטבי עצים ושואבי מים , כל זאת כשהם יחפים ורומסים קוצים . במרכז השיר , אחר ההקדמה והתיאורים הנוראים , דומה שהמשורר הרגיש מגיע סוף סוף אל סיפור המאורעות שעברו עליו עצמו . גם כאן הוא מדבר בגוף שלישי , ומבקש לשתף אותנו בצערו על איש שלא נוסה בעבודת כפיים , אשר נאלץ לשאת משאות כבדים לקול קריאות הלעג של האויב . בכו ; על איש אשר . ?/ - : עשה T ? . : עבודת - - זר T ולא : . נוסה T ? . ויאמרו לו סבול גם שא ולא יוכל שאת משא חלוקות הדעות באשר לזמנה של קינת אביתור . ח' שירמן רואה בה תגובה לגזירותיו של השליט הפאטמי חאכם , שהחלו בשנת . 1012 לדעתו של ש"ד גויטיין אי אפשר שלפנינו תיאור של גזירה שהקיפה את כל ממלכתו של שליט מצרים , שכן התיאור מתרכז p ^^ ישראל בלבד . לפיכך הוא סבור , שבקינה מתוארת התפרצות מקומית של פראים , כמו זו שבאה על px ישראל בשנת 1024 ובשנה שלאחריה , כאשר פלשו לארץ גדודי בדוים בהנהגת האחים בני ג'ראח ופרעו בתושביה . מלבד העובדה שתאריך זה מאחר מאוד את שנת מותו של אבן אביתור , עלינו לזכור עוד , שאין לנו לבקש בשיר תיאור אובייקטיבי מקיף ושלם , מה גם שעיקר יופיו נמדד על פי ההתבטאות האישית של משורר נרגש . אם אמנם נראה את השיר באספקלריה זו , נוכל לייחסו בוודאי גם לגזירותיו של חאכם , שציווה להרוס בתי כנסת . מכל מקום מסתבר , כי אל עניין זה התייחס המשורר באחת המחרוזות האחרונות , בדבריו : בכו בכה וגם אבלו עלי בתי כנסיות אשר י פרץ פךיץ חי 1 ת ובהם נקבצו ך 1 * ת תיאור הכיבוש הסלג'וקי בקצירה ידיעות חשובות על הכיבוש התרכמאני של ירושלים כלולות בקצידה עברית , שנכתבה במצרים סמוך לזמן ההתרחשויות . בהשוואה לכרוניקות הערביות , המקדישות לירושלים מלים ספורות בלבד , יש לראות את השיר בן מאה ארבעים ותשעת הבתים כמקור עשיר ורב תוכן . כתב אותו שלמה הכהן ביר' יוסף , 'אב בית דין שלכל ישראל , ' נין שלמה גאון זצ"ל , לכבודו של 'זקן ההוד . ' מי הוא שלמה זה ובאלו נסיבות נכתב השיר ? אחרי מותו של שלמה בן יהודה , ( 1051 ) הגאון הירושלמי הזקן , נפתחה מערכה קשה וממושכת על מישרת הגאון . מצד אחד עמד היורש הטבעי , יוסף בן שלמה הכהן , אביו של שלמה שלנו . הוא 45 ראה -. ש"ד גויטיין , 'זמנה ונסיבותיה של קינתו של ר' יוסף אבן אכיתור על ps ישראל , ' בתוך ספרו : היישוב בארץ ישראל ( לעיל , הערה , ( 40 עמ' . 192-191
|
|