|
|
עמוד:203
האחרים ' . קשרים דומים שמקורם בפעילות המסחרית של היהודים , היו קיימים בין היישוב היהודי בגרמניה ובצרפת לבין זה שבבבל . העדויות עליהם אף רבות יותר . " - קשרים אלה עם שני המרכזים , מלמדים שיש לראות בזיקה ההדוקה יותר של חכמי אשכנז הראשונים אל המורשה הארץ ישראלית , ומאוחר יותר אל המורשה הבבלית , פעולה מודעת ובחירה מרצון . הרקע הכללי בארצות אירופה הנוצרית מקנה משמעות נוספת לגידול השפעתה של המורשה הבבלית דווקא במאה הי"א . האווירה הכללית בארצות אירופה המערבית במאה הי , ' ויותר ממנה במאה הי"א , יכולה היתה לשמש קרקע נוחה לגידול הקשר של יהודי אירופה הנוצרית אל ארץ ישראל . באותם ימים גדלה הזיקה הנוצרית , אל ארץ ישראל בכלל ואל ירושלים בפרט , וגדל המקום שניתן להן בתודעתן של הבריות . גורמים נוצריים החלו להתחרות ביניהם על רכישת מקומות מקודשים בארץ ישראל , ובמיוחד בירושלים , בהסכמתם של השליטים המוסלמים . וכך כבר קרל הגדול תמך במוסדות כנסייתיים שהיו בירושלים וסייע לעלייה לרגל אליה . האמונה כי ישו יסד מלכות בת אלף שנים , שבסופה יבוא יום הדין הכללי , ולאחר מכן תקום מלכות שמיים מוחלטת עלי אדמות , הגדילה את מספרם של העולים לרגל הנוצריים לירושלים לקראת שנת אל ף לספירה . גורם אחר שהגדיל את העניין בירושלים במחצית השנייה של המאה הי' ובמאה הי"א היה עלייתה של תנועת קליני , ( Ciuny ) וגידול השפעתה על חיי הדת והרוח של הנוצרים באירופה . מספרם של עולי הרגל הנוצריים מאירופה המערבית , בדרך כלל בהנהגת בישופים ואצילים , היה גם הוא גדול . זיקה נוצרית זו גדלה בסוף המאה הי"א , עם כיבושה של ירושלים בידי הצלבנים בשנת " . 1099 הדעת נותנת , כי הזיקה הגדולה יחסית של הנוצרים אל ארץ ישראל הגבירה את עניינם של היהודים שחיו עמם בשכנות , בארץ ישראל ובירושלים , והגדילה את ציפייתם לגאולה . לגידול השפעתה של המורשה הבבלית , ולמתן הבכורה לה החל מאמצע המאה הי"א , יש אפוא משקל רב ערך . 9 ראה : ; pp . . 11-33 Trade in the Mediterranean World , New York 1 955 , R . S . Lopez and l . W . Raymond . Medieval וכן מ' גיל , j usHO , xvn ( 1974 ) , pp . 299-328 'The Radhanite Merchants ' , ושם בעמי 328-323 ספרות עניפה נוספת . בניגוד לדעה שהיתה מקובלת בעבר , כי מוצאם באירופה , מציע גיל לראותם כבני מחוז ראד'אן שבקרבת בגדאד , והצעתו הולמת יותר את לשונו של אבן ח'רךאך'בה . מדבריו של אבן ח'ךדאךבה עולה , כי נסיעותיהם של סוחרים אלה היו שכיחות למדי . 94 בשאלות שהופנו אל רבינו גרשם מאור הגולה ואל ר' יהודה הכהן במחצית הראשונה של המאה הי"א נשתמרו עדויות על נסיעותיהם של סוחרים אל 'מדינת הים . ' לפי משך העדרותם ( לעתים יותר משנהן , טיב הסחורות שהביאו עמהם ומטבעות לשון ערביות שחדרו אל לשונם של בני אשכנז , משמע , כי המדובר גם בנסיעות אל ארצות הח'ליפות המוסלמית . על כמה ממטבעות לשון אלה ראה 1 גרוסמן ( לעיל , הערה , ( 32 עמ' , 170 הערה , 46 ומצויות על כך עדויות נוספות . כך , למשל , היתה תורתו של רב האי גאון , שנפטר בשנת , 1038 בידי חכמי אשכנז וצרפת , עוד במחצית הראשונה של המאה הי '' א , וקרוב לוודאי שדברי התורה הועברו על ידי סוחרים אלה . ראה גם ו גרוסמן , הזיקה לא '' י , עמ' , 66-64 ואף על כך מצויות עדויות נוספות . ראה : ; Croisade , e'd . A . Dupront , I , Paris 1954 , pp . 43-56 P . Alphandcry , La Chre ' tiente ct I'Ide ' e de י' פראוור , תולדות ממלכת הצלבנים , א , ירושלים , 1984 עמ' ; 66-35 וראה בפרוטרוט להלן בכרך זה , פרק עשירי . ראה השאלה הנזכרת משנת 960 בדבר ביאת המשיח . אף מקומה של 'ציון' כמוטיב חשוב בשירתו של ר' שמעון בר' יצחק , גדול פייטני אשכנז הראשונים , מראה זאת . וראה מאמרו של יי מאן , 'התנועות המשיחיות בימי מסעי הצלב הראשונים , ' התקופה , כג ( תרפ"ה , ( עמ' ; 261-243 כד ( תרפ"ו , ( עמ' . 358-335
|
|