|
|
עמוד:197
תשובותיו של ר' משולם בר' קלונימוס מלוקא , ( Lucca ) מחכמיה המובהקים של איטליה הצפונית במחצית השנייה של המאה הי / מבוססות במידה רבה על התלמוד הבבלי ועל תורתם של גאוני בבל . הוא אף הציע את שאלותיו במישרין אל רב שרירא גאון . אמנם איגוס ניסה להסביר פנייה זו אל בבל בהצעה , שבשאלות הלכה פנו מאיטליה ומאשכנז רק אל ארץ ישראל , בעוד שבשאלות של פירוש מקורות בתלמוד , כמו שאלותיו של ר' משולם , פנו אל בבל . אך חלוקה זו קשה להולמה . לפירוש הסוגיה יש לעתים השלכה על הפסק . יתר על כן , לאחת משאלותיו של ר' משולם , שם , יש זיקה ברורה אל פסק ההלכה . תשובותיהם של גאוני בבל בשאלות של הלכה למעשה שימשו גם הן מקור חשוב לפסיקתם של ר' משולם ושל אביו , ר' קלונימוס . לעומת זאת , נזכר התלמוד הירושלמי פעם אחת בלבד בתשובותיהם הרבות ( שמספרן מאה לערך . ( תיאוריה אחרת , של א"י שכטר , מנסה לטעון כי דווקא במאה הי' גדלה השפעתה של ישיבת ארץ ישראל על איטליה ועל מרכזים אחרים בתפוצה , וכי איטליה שימשה בתקופה זו , ואף במאה הי"א , מתחרה של כבל על ההגמוניה הרוחנית במרכזים היהודיים . אך תיאוריה זו אין לה על מה שתסמוך , והמקורות הנזכרים לעיל סותרים אותה בבירור . אשכנז יהדות אשכנז תוארה כאמור , גם היא , כמי שעומדת תחת ההגמוניה של הישיבה הארץ ישראלית . חמש ראיות הוצעו לתיאוריה זו : ( א ) היישוב היהודי באשכנז הקדומה מורכב היה ממהגרים רבים שהגיעו מאיטליה . סביר להניח , כי מהגרים אלה נטעו במקומם החדש את זיקתה של יהדות איטליה אל ארץ ישראל . ( ב ) הפניות בשאלות מגרמניה אל גאוני ארץ ישראל בשנת 960 וסביב שנת , 1070 ושרידים מתורתם של חכמי ארץ ישראל הנמצאים ביצירתם הספרותית של חכמי אשכנז הראשונים , מלמדים על קשר עם ארץ ישראל . ( ג ) הליטורגיה האשכנזית הקדומה הושפעה במידה רבה מנוסחן של תפילות וברכות ארץ 67 שאלותיו של ר' משולם פורסמו על ידי ל' גינצבורג , . Geonica . 11 . New York 1909 , p . 57 הן נידונו במפורט על ידי ב"מ לוין , רב שרירא גאון , יפו תרע '' ז , עמ' . 39-32 שאלה מס' 11 ( לוין , שם , עמ' , ( 38 בדבר דרך אכילת קורבן פסח , היא הלכתית בעיקרה . אמנם ר' משולם תלה אותה כפירוש הסוגיה במסכת פסחים , אך לפירוש זה יש השלכה ברורה על המעשה , ואין לדחות זאת בטענה שמצווה זו לא נהגה לאחר החורבן . ראה איגוס , תשובות , עמ' . 196 68 ראה תשובת ר' משולם , בתוך : העיטור , גט חליצה , ב , ניו יורק תשט"ז , דף ה ע"ד . יש לתקן לפי זה מה שכתב מרגליות , הלכות קצובות , מבוא , עמ' , 10 שאין הירושלמי מובא כלל על ידי שני חכמים אלה . 69 שכטר , מחקרים , עמ' . 40-33 אמנם דבריו של רב האי גאון ' ) ודבר זה עיקר , וכל השבושים מחכמי' הבאים מרומי משבשים אתכ , " תמים דעים , ורשה תרנ"ז , סימן קיט ) מלמדים על מורת רוחו ממנהגים שונים ( כנראה בתחום הליטורגיה , ( שהובאו מאיטליה לצפון אפריקה ( חלקם כנראה מקורם בתורת ארץ ישראל , ( אך רב עדיין המרחק בין השפעה מסוימת של המרכז האיטלקי לבין תחרות בין שני המרכזים על ההגמוניה . 7 " לחקר זיקתה של יהדות אשכנז הקדומה ( עד שנת תתנ"ו , ( 1096 אל המורשה הארץ ישראלית הקדשתי דיון מפורט . ראה גרוסמן , הזיקה לא"י , עמ' ; 92-57 תגובת י' תא שמע , ק רית ספר , נו ( תשמ '' א , ( עמ' , 352-344 ותשובתי בציון , מז ( תשמ"ב , ( עמ' . 197-192 כאן הובאו עיקרי הדברים בלבד . ' השאלות נזכרו לעיל , בהערה . 30 על השרידים הספרותיים ראה : שי אסף , מבוא לספר הישוב , עמ' מג , ובדיון להלן .
|
|