|
|
עמוד:153
לכאורה היתה ירושלים צריכה לשגשג מבחינה כלכלית . בהיותה מוקד לעולי רגל , אך למעשה היו יהודי ירושלים נתונים במצוקה כלכלית קשה . אמנם ייתכן שזהו מצב אופייני רק לתקופה שממנה יש לנו ידיעות על העיר ועל מצבה הכלכלי — המאה - net ! הדים לקשר שבין הפעילות הכלכלית ובין התכנסות ההמונים בירושלים מצויים במכתבים אחדים . נהראי בן נסים כותב שיש בדעתו לשלוח סחורות מפסטאט לירושלים , כדי שימכרון בחג המוסלמים , אף על פי שקלושים סיכוייו לקבל בעבורן מחיר ראוי . אבון בן צדקה מספר באחד ממכתביו מירושלים , שאנשי העיר דאגו לקנות ענבים לקראת עונת העלייה לרגל , בתקווה שימכרום ברווח . ישראל בן נתן כותב על סחר פנינים , ומציין כי רק אם יזדמנו לירושלים סוחרים מארצות הנוצרים ( עג'ם ) יהיה סיכוי למכור פנינים , 'כי העיר ענייה' ( לאנה בלד צעיף . ( ככל הנראה התנהל עיקר הסחר בעונת העליות לרגל ברמלה , ולא בירושלים . לירושלים היו אמנם עולים לרגל , אבל לאחר שסיפקו את הצרכים הדתיים היו העולים לרגל , ובראשם הסוחרים שבהם , פונים לרמלה לעסקיהם . מרמלה בא גם הסיוע העיקרי לירושלים , כדברי הגאון שלמה הכהן בן יהוסף ( אביב : ( 1025 'ורוב מחייתנו היתה מפקידי ( כלומר : סוכני סוחרים ) רמלה וסוחריה , שהיינו לוקחים באשראי ומוכרים ופורעים החובות בריוח . ' מספר חנויות ברמלה היו רכוש של הקדש לטובת ירושלים , והכנסותיהן היו מכסות את רוב המס שהיה על יהודי ירושלים לשלם . למרות הסיוע שהיה זורם ליהודי ירושלים מן התפוצות , היו החיים בעיר קשים ואנשים היו מתרוששים בה על נקלה , כדברי מכתב הישיבה הירושלמית : ... ישיבת כרכים קשה , וכל שכן ירושלים , כי הקללה מצויה בה , ומזונותיה רחוקים ופרנסותיה מצומצמים , והרבה באו אליה עשירים ונידלדלו וישוחו . המגךבי אברהם בן יצחק אלאנךלסי כותב מירושלים ( בערבית ) אל שותפו יוסף בן עלי כהן פאסי , ומספר על קשיי החיים בעיר : 'הארץ מתה , תושביה עניים מתים , ובמיוחד ירושלים . אין שוחטים כאן בהמה , לא לימי חול ולא לשבת , ועופות אין כאן להשיג . ' זאת הוא כותב בתשובה על שאלת יוסף אם יש בדעתו להישאר בירושלים . אפשר לשער , שבמידה רבה גרם למצוקה זו מצב הביטחון המעורער . המצב עוד הלך והחריף בשנים שבהן היתה מצרים שרויה במצוקה בגלל הבצורת , הואיל והשפעתה על ירושלים היתה כפולה : מצד אחד הפסקת העלייה לרגל , ומהצד האחר בריחת הדגנים של ארץ ישראל למצרים והיוקר הכללי . כך למשל תיאר את המצב ישראל בן נתן , בשנת 1 1061 'בירושלים הרעב . קפיז ( מידת נפח בעלת ערכים שונים , ואין לדעת לאיזה מהם התכוון הכותב ) חטים בשלושה דינרים ומגיע לשלושה וחצי אחרי ניפוי העפר . אלהים יושיענו , ואת העניים . ' ככל הנראה היתה הספקת החיטים לירושלים מגיעה מתחומי ארץ ישראל עצמה , ואפשר שבייחוד מעבר הירדן . בסוף שנת 1029 מתעניין הגאון שלמה בן יהודה ברכישת חיטים מרבת עמון . במכתביו 26 נהראי : כתב יד הספרייה הלאומית בירושלים , ,. 3 4 ° 577 דף 2 ע"ב , שורה ; 3 השווה ו גויטיין , חברה , א , עמ' . 195 מעשה הענבים . , ENA 4100 f . 8 ע"א , שורות 5 ואילך . ישראל בן נתן : , JTS Geniza Misc ., 15 שורה . 4 שלמה הכהן גאון : ANA 4020 , f . 42 ( נדפס אצל מאן , היהודים , כ , עמ' , 182-180 ושם עדיין ללא מספר התעודה . ( החנויות ברמלה : , ENA 2804 , f . 8 ע"א , שורות 17-16 ( נדפס על ידי מאן , שם , עמ' . ( 180-179 מכתב הישיבה , כתב יד פירקוביץ' ( לעיל , הערה , ( 4 עמ' , 79 שורות . 30-28 אברהם בן יצחק : כתב יד פאריס , E VII 4 , ( Consistoire Israelite ) ע"א . שורות 22-21 ( נדפס בידי ;([ 1908 ] , pp . 237 f . provenant de la gueniza du Caire \ REJ , LVI B . Chapira , 'Document ישראל בן נתן : , TS 12 . 364 ע"ב , שורות . 6-5
|
|