|
|
עמוד:149
אנשי ירושלים ידעו יפה את ערכם ואת מעמדם בעיני יהודי התפוצות . אף שבמכתביהם אין הם קוראים לעלייה , הם מדגישים את מעמדם המיוחד ואת מעלת ישיבתם בירושלים . בדרך כלל מובע רעיון זה בפתיחה לבקשת סיוע כספי . הם 'ממושכים ממורטים ... רצוצי רועץ ... מקימי אהל בל יצען ... תותרת הכנסיה , שומרי תיקונים , אביוני אדם , כבודי דלים rer .. כאמור , אנו עדים לעובדה , שבני אותם דורות נמנעו מלקרוא לאחיהם לעלות . דומה שמצב זה נבע מהתפיסה , שקיבוץ גלויות ( אליהו נתמנה גאון בשנת , ( 1062 שנכתב סביב ENA 2804 , f . 7 1 1055 בשוליים העליונים ( מאן , שם , עמ' 106 ואילך ; קטע זה נשמט אצלו ;( ראה דיון אצל גיל , עלייה ( לעיל , סוף הערה , ( 18 עמ' , 127 בשורות 3-2 יש לקרוא : ... ' מודה חסד אחינו המעולה' ( ולא 'יוסף אחינו' כפי שנדפס שם , ( והכוונה שעמרם המלמד מודה לאפרים בן שמריה , שאליו נשלח המכתב , על החסד שעשה עמו . 22 ראה ENA 223 מכתב מאת המלמד הירושלמי עמרם אל חתנו יוסף בפסטאט , שבו הוא מבקש ממנו לשוב אל משפחתו בירושלים 'לאכול בצל בירושלים ולא תרנגול במצרים' ( הבקשה בשוליים העליונים ) ספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק , ENA 2804 , f . 7
|
|