|
|
עמוד:142
בתיאור כיבושה של העיר בידי הצלבנים . לדבריהם הרגו אז הצלבנים יהודים רבים כבית הכנסת ואף שרפו את בית הכנסת עליהם " . אף במקור נוצרי מוזכר בית הכנסת של יהודי ירושלים . במכתב של פאטריארך קונסטנטינופול אל ועידת הכנסייה בארפורט ; Erfurt ) בשנת , ( 932 מתואר פולמוס דתי בין יהודים לבין נוצרים בירושלים , ומוזכר n sace 11 um ( בלאטינית של ימי הביניים , בית תפילה קטן ) של יהודי ירושלים , כנגד ה 1 ו"ךח 0 ס ' ) tcmpium מקדש האדון , ' כלומר כנסיית הקבר . ( יהודי ירושלים קראו לבית הכנסת שלהם 'אלכניסיה' ( קרא.- אלכנסיה , ( ובערבית אלכניס , אלכניסה , וכן : 'המערה , ' ובערבית : אלמגארה . ( SJ 1 > LJ 1 ) הגאון הירושלמי שלמה בן יהודה הזכיר חרם שהכריזו בבית הכנסת , בגין חוב : 'והוחרם לו בבית הכנסת כאשר שאל ( הזכאי ' ( ( מכתב משנת 1029 בערך , אל אפרים בן שמריה בפסטאט . ( בערך באותו זמן הוכרז בירושלים פעם נוספת חרם בענייני קהל פסטאט , לבקשת אפרים כן שמריה , כפי שכתב הגאון שלמה בן יהודה : 'ביום כ"ה ( בסיוון , ( ביום שני , נכללנו במערה כקהל רב והוצאנו ספרי תורות' וכר . במכתב אחר , כנראה משנת , 1034 כתב הגאון אל אברהם הכהן בן יצחק בן פראת , ותיאר בין השאר את : הנס הגדול שעשה עמנו אלהינו ביום טוב הראשון של פסח ... כי היו ... בירושלים העם בכית הכנסת וטף ונשים באים ויוצאים והם בו קוראים בתורה , בעוד אשר נפל הכתל אשר על יד הבית ... עשרים נדבכים , קרוב לחמש עשרה אמות , ולא הוזק אדם , לא מעם ה' ולא מן העוברים והשבים . המפולת הזאת הצריכה תיקון ושיפוץ של בית הכנסת , כדברי הגאון הנזכר : 'נתחדשה המערה ולטובתה היה [ מעשה המפולת [? אשר הצריך לסתור הנשאר , אשר אורך כללו קרוב לששים [ אמה וק ] רוב לעשרים אמה על רוחב עובי הכותל שתי אמות ואמה העצי ... [ ונצרכו לשנים וששים קורות ושש מאות נסרים ופסיפסות . ' מתיאור זה עולה , שיהודי העיר נאלצו לסלק קטע חומה שאורכו שלושים ושלושה מטר לערך , גובהו אחד עשר מטר בקירוב , ועוביו ממטר ומשהו עד שמונים ס"מ , ומדובר בחומה שהיתה סמוכה לבית הכנסת . להלן הוא ציין , שעבודות השיקום נסתייעו בתרומה גדולה ששלחו יהודי צור . בן הגאון , אברהם , כתב אל סהלאן בן אברהם , מנהיג הבבליים בפסטאט , בשנת 1045 לערך , והזכיר במכתבו ש'הראש , ' כלומר אביו , לא הרשה לרדת בראש השנה אל בית הכנסת ( אלכניסה . ( והוא הוסיף , כי רק בשבת ירדו הכותב יחד עם אב בית הדין ( הוא יוסף הכהן בן שלמה גאון ) לבית הכנסת , וביום הכיפורים ירד גם 'הראש' לבית הכנסת . הסוחר והעסקן המגרבי אברהם בן דויד אבן סגמאר , הכותב סביב 1038 מפסטאט אל הפרנס הירושלמי עלי הכהן בן יחזקאל , מזכיר במכתבו כספים השייכים ל'מערה' ( מאל אלמגארה ) שנאספו שם . יוסף הכהן בן שלמה גאון כותב לקראת שנת 1050 מירושלים אל אפרים בן שמריה בפסטאט ומזכיר שאנשי הישיבה הלכו עם כל הקהל אל 'המערה' ( פי גמלה אלקהל אלי אלמגארה , ( וכי גם הגאון ירדלשם . עודמסופרשם , כי מישהו נמנע מלגשת יחד עמם אל בית הכנסת ( אלכניסה , ( אך בגלל מצב כתב היד אי אפשר לזהותו . הסוחר המגךבי משה בן יעקב כותב מירושלים אל נהראי בן נסים בפסטאט , ביוני , 1053 ומבקש שיקנו n אבן ק לאנסי , עמ' , 137 ובעקבותיו גם אחרים . 14 ראה את דבר המכתב ב , ( = LegeslV ) , p . 5 MGH , Conslitutiones 1 וראה נוסח מקביל , שם , עמ , 6 ' על פי מכתב הדוכס של ונציה , שם נקרא בית הכנסת : deufschen Reiche biszumJahre 1273 , Berlin \ 8 S 7- zw Geschwhte der Juden im n r co xnr 1 . J . Aronius , Regeslen : nillPiTl , sinagoga Iudeorum , 1902 מס' , 124 , 123 ושם עוד פרטים על מקורות אלה .
|
|