|
|
עמוד:138
אוצר הממלכה ( ח'מס . ( סלמון בן ירוחים התכוון כנראה בדיוק לכך , כאשר כתב כי בזמן התחדשות היישוב בירושלים נמסרו ליהודים 'חצרות בית ה , " והוא מוסיף , שהיהודים אף היו מתפללים שם במשך תקופה ( זו , ( אולם אחר כך הגיעו תלונות אל 'מלך ישמעאל' על מעשיהם הרעים והוא ציווה לגרשם משם אל אחד משערי הר הבית . במקום אחר הוא מתלונן שהמוסלמים הציבו בבית האלוהים משרתים נוכרים . לידיעות שהבאנו עד כאן בדבר חידוש היישוב היהודי בירושלים בימי עמר יש להוסיף גם את הסיפור אצל תאופנס . לדבריו היה המקדש ( naos ) שהתחיל עמר לבנות בירושלים מתמוטט בכל פעם ולא מצאו את הסיבה לכך . כששאל את היהודים לפשר הדבר , הם אמרו לו שאין המקדש שלו מתמוטט אלא בגלל הצלב שניצב מול המקדש , על הר הזיתים . ואמנם אחרי שהסירו את הצלב לא התמוטט עוד המקדש . ומפני אותה סיבה , הוא מוסיף , הסירו שונאי המשיח צלבים לרוב . תאופנס היה מאויביהם המושבעים של האיקונוקלאסטים , 'שוברי הדמויות' שבממלכת ביזאנטיון , וסיפורו נועד להוכיח את כוחו של הצלב . וכך , אגב דרכנו נמצאנו למדים , שהיו אותה שעה יהודים בירושלים . לדבריו התרחש הפלא הזה בשנת , 641 בימי מלכותו של קונסטנטין השני , אשר מלך אחרי הרקליוס , ( Heraciius ) במשך חודשים אחדים בלבד . ראה ואסטי , עמ' ; 44-43 מהלבי . עמ' ; 54 וראה משרף , עמ' 24 ע"ב , המספר כי לכיפת הסלע היו שלוש מאות משרתים , שקנה אותם ( עבד אלמלכ ) מן הח'מס של האוצר . כל אימת שמת אחד מהם היו מעמידים אחר במקומו . כמו כן היו שם לדבריו עשרה משרתים יהודים שהיו פטורים ממס הגולגולת , ומשהתרבו צאצאיהם גדל מספרם לעשרים . הם היו מנקים את המקום לאחר שהאנשים היו באים לבקר שם בעת בוא השיירות , בחורף ובקיץ , והם ניקו גם את בריכת הטהרה שמבחוץ . להלן הוא מספר , כי היהודים היו דואגים גם לזגוגיות של הפנסים ולשאר כלי הזכוכית , לפתילי הנרות וכר . בהמשך דבריו הוא חוזר ואומר ( דף 88 ע"ב : ( היהודים היו אחראים להדלקת הנרות בהר הבית . ראה גם : עלימי , עמ' ; 250 לפי חמירי , עמ' , 151 הוטל על אנבאט ( עובדי אדמה ) מארץ ישראל לנקות את הר הבית . מקךסי , אקאלים , עמ' , 171 מסביר כי עבדי האוצר ( אח'מאס ) היו בהר הבית מימי עבד אלמלכ . דאה עוד : מקדסי , מת'יר , עמ' ; 305-303 אבו עביד , עמ' , 154 סלמון בן ירוחים , אצל מאן , מקורות ומחקרים , ב , עמ' ; 18 פירושו לאיכה , כתב יד פאריס , 295 דף 55 ע"ב . תאופנס , עמ' ; 342 לפי הגדרה יותר מדויקת מדובר בקונסטנטין השלישי ( השני נקרא בדרך כלל בנו של קונסטנטין הגדול . ( ראה מ' שוובה , 'היהודים והר הבית אחרי כבוש ירושלים ע"י עומר , ' מאסף ציון , ב ( תרפ"ז , ( עמ' 102 ואילך , ושם גם תרגום עברי של הקטע ; ראה את הסיפור , מועתק על פי סאופנס , אצל מיכאל הסורי , הכרוניקה , ספר ט , פרק ח ed . J . B . ) , Chabot פאריס , 1910-1899 ב , עמ' ;( 431 השווה . the Byzantine Stale , New Brunswick 1975 , p . 130 Madison 1961 , p . 193 ; G . Ostrogorsky , /// . r / ory 0 / A . A . Vasiliev , Historyof the Byzantine Empire , 1 , הקטע שייך למאורעות שמביא תאופנס תחת שנת 6135 לבריאה . 1 nw השתמש במניין של פאנודורוס , ( Panodoros ) נזיר איש מצרים , המונה מבריאת העולם עד מות הארכיבישוף תיאודורוס ; Theodoros ) שנת 412 לספירה ) 5904 שנה , ולפיכך מתחיל המניין שלו ב 29 באוגוסט 5493 לפני הספירה . אולם תאופנס קיבל את התיקון של אניאנוס , ( Anianos ) שלפיו התחיל המניין ב 25 במארס 5493 לפני הספירה . ראה על המניין של רנאופנס : Breyer ( Bilderstreit u . Arabersturm in Byzanz ) , ed . L . PJSiXP ; BZ , XXXI ( 1931 ) , pp . 350 ff . Ostrogorski , Die Chronologie d . Theophanes ' , Kirche , XXI , pp . 923 f . ; F . Dolger , 'Besprechung : Realencyklopddiefur protestantische Theologie und . Graz 1964 , p . 17 מקבילה מעניינת לסיפור המופיע אצל ו 1 אופנס אפשר למצוא אצל הקראי סהל בן מצליח בהקדמתו לספר המצוות . ראה : הרכבי , מאסף נדחים ( לעיל , הערה , ( 3 עמ' : 199 'ושמענו כי בימי אדרינוס הרשע עשה אלהים אות בעת שבנה המקדש להעמיד צלם בהיכל ונפל הבית , ושבו לבנותו פעם שנית וכשהביאו הצלם לתוכו עוד נפל . ושבו שלישית לבנותו ונפל לאחר בלותו . זכר לדבר המה יבנו ואני אהרס ( מלאכי א ד , ( לכן עזבוהו ולקחו ציון ובית יער הלבנון ( מלכים א ז ב ; דברי הימים כ ט טז , כ ; בית
|
|