|
|
עמוד:109
היה איסוף ההכנסות מהנכסים השייכים לכנסיית הקבר בדרום צרפת מופקד במאה הי"א כידי אב המנזר של סן פייר דה מואסק , ( S . Pierre de Moissac ) שבסמוך לטולוז , וזיקה זו בין ירושלים למנזר לא נפגעה גם בעקבות הסכיזמה ( הקרע בין הכנסייה היוונית אורתודוכסית לבין הכנסייה הלאטינית ) של . 1054 יש בידינו עדויות על מגביות , שהעלו סכומי כסף ניכרים לתכלית מפורשת י בנייה מחדש של מכלול כנסיות הקבר . עדות אחת היא מתקופת כהונתו של תומס א' ( מצרי עשיר נטל על עצמו את כל ההוצאות שהיו כרוכות בבנייה מחדש של כיפת האנסטסיס , ( 4 ועדות נוספת היא מתקופת כהונתו של ניקפורוס ( יוהנס קךיניטיס , [ Carianitis ] יווני אציל מקונסטנטינופול , שהתיישב כנזיר בירושלים , קיבל על עצמו לארגן את המגבית בקונסטנטינופול , ואמנם הצליח לגייס סכומי כסף גדולים . ( כנסיות פאטריארך ירושלים עמד בראש היירארכיה של כמורה ושל נזורה , שנתבססה ופעלה במספר ניכר של כנסיות ומנזרים בירושלים ובסביבתה הקרובה . בשל התמוטטות מסגרות הארגון הארציות של הכנסייה בארץ ישראל לאחר הכיבוש המוסלמי , היתה זו בעיקר היירארכיה מקומית , שענתה על צרכיה של הקהילה המקומית , אף שלכאורה היתה עדיין מכוונת לענות על צרכיה של האוכלוסייה הנוצרית בארץ כולה . עבודת הפולחן שהיתה נהוגה בכנסיותיה של ירושלים ( ובמידה מסוימת , כנראה , גם בכנסיות הצמודות למנזרים ) סיפקה באורח שגרתי את צרכיה של אוכלוסיית העיר , אולם בחגים הגדולים — בעיקר בחגי האנקייניאה ( חגיגות חנוכתם של מכני כנסיית הקבר בימי קונסטאנטינוס , ( הפסחא , הפנטקוסט — שירת מנגנון זה אוכלוסייה שגדלה במספר ניכר , עם בואם של צליינים רכים . שניות זו , שירות האוכלוסייה המקומית מחד גיסא והאוכלוסייה הבינלאומית מאידך גיסא , אנו מוצאים גם בנזורה הירושלמית . אף המנזרים ענו על צרכיה האסקטיים של האוכלוסייה המקומית , אולם בלט בעיקר תפקידם במסגרת הנזורה האוניברסאלית . הם קלטו ואכסנו לתקופות קצרות וארוכות את הנזירים שהגיעו מחוץ לארץ . מקצת מן הנזירים באו דווקא לירושלים , ואחרים הגיעו אליה תוך כדי 'סיבוב , ' שכלל את מרכזי הנזירים במדבריות מצרים וסוריה . כמורה ונזורה היו משולבות באורח הדוק בכנסיות ובמנזרים . בדרך כלל מצויים היו כמרים במנזרים , ונזירים — לעתים תכופות גם נזירים מסוגרים ויושבי עמודים — בכנסיות . בולט במיוחד תפקידם של נזירים מסביבת ירושלים בעבודת הקודש שנתקיימה בכנסיות הגדולות בכמה חגים ו נזירי המנזרים של סבס , חאריטון ותא 1 דוסיוס נטלו , למשל , חלק פעיל בטקסי 'יום השישי הקדוש , ' דהיינו יום ר שלפני חג הפסחא . 47 הכיבוש המוסלמי בשנת 638 לא פגע לאלתר ברשת זו של כנסיות ומנזרים , שהוקמו בירושלים במשך תקופה של שלוש מאות שנים , בבנייה ממלכתית ופרטית . ההרס שנגרם בעת לכידת העיר היה מזערי , והעובדה שהמוסלמים ריכזו את מאמץ הבנייה העיקרי שלהם בעיר בתחומי הר הכית השומם ובסביבתו הקרובה , במשך מאתיים השנים הבאות , מנעה הסבה של כנסיות קיימות למסגדים , כבדמשק , או אף הריסתן . מציאות זו משתקפת היטב באגדה שנתפשטה בעיקר מהמאה הט' ואילך , על נסיבות כניעתה של העיר בשנת , 638 וניכרת בה החרדה המתמדת בקרב חוגי Eutychius , /> G 111 , 001 . 1130 45 Konigrewh Jerusalem , Stuttgart 1977 , p . 8 H . E . Mayer , Bislumei ; Kloster und Stifle im 44 47 Will . Tyr . I , 6 , RHC . HOcc . I , 1 , p . 20 46 ראה : פפדופולוס לןךמאוס ( לעיל , הערה , ( 27 ב , עמי . 154-147
|
|