פרק שלישי השלטונות והאוכלוסייה המקומית

עמוד:91

בהלכה המוסלמית על ירושות היה פתח לפניות יורשים יהודים אל ערכאות של גויים , כלומר לבית הדין המוסלמי , בתקווה שפסיקת הקאצי תעניק יתרונות שלא היו מתקבלים בבית הדין היהודי , בייחוד כשמדובר בנשים . ידוע לנו שהיו נשים אשר נזקקו לבית הדין המוסלמי גם בעניין השגת הגט , כאשר סירב הבעל לתתו . על כך נשתמרה עדותו של רב שרירא גאון , המציין באיגרתו , כי בערך בשנת , 650 כלומר זמן קצר אחרי כיבוש בבל על ידי המוסלמים , בהיות מר רבא ראש ישיבת פומבדיתא ורב הונא ראש ישיבת סורא , נתקבלה התקנה הנקראת על שם כלתו של רב זביד . תקנה זו קבעה כי אם האשה דורשת גט , הבעל חייב לתתו לה מייד , בתנאי שתוותר על מה שכתב לה בכתובתה , 'מפני שבנות ישראל היו נתלות בגויים לקבל את גטן באונס . ' מובן מאליו , שבתקופה מוקדמת זו לא היתה קיימת עדיין הלכה מוסלמית מגובשת בענייני גירושין , ויש לראות במידע זה סתם עדות על התערבות השלטונות המוסלמים , כאשר האשה הצליחה לשכנעם שנעשה לה עוול , ונראה היה להם שהפסיקה היהודית סותרת את חוש הצדק הטבעי שלהם . נטייה זו להזדקק לקאצי היתה קיימת במשך התקופה הזאת , כפי שעולה מן המקורות היהודיים . אפשר לשער שתהליך דומה התרחש גם אצל הנוצרים , אלא שאין לנו עליו ידיעות . הציבור היהודי , אשר סמכות דייניו היתה חוט השדרה של ייחודו הדתי לאומי , התגונן נגד נטייה זו על ידי שהטעים חזור והטעם את האיסור הקדום של פנייה לערכאות של גויים . ההשקפה הרווחת היתה , שמותר להזדקק להם בענייני מסחר וממון ולא בענייני קניין ... ' ) ולא מכשרינן אלא שטרי דזביני וכדומה להן אבל שטרי דמתנתא וכדומה להן לא מכשרינן . ( ' היה צורך בהיתר מיוחד מבית דין יהודי כדי ללכת להעיד בערכאות של גויים והיו מוצאים צד היתר גם כאשר היה מדובר על גזל ( אי החזרת חוב , ( אך בתנאי שיהיה זה 'בי דואר של גויים שאינו מקבל שוחד ולא ישא פנים . ' פסק דין ושטרות שהושגו בכפייה בבית דין מוסלמי , או מידי השלטון המוסלמי , נחשבו בטלים ומבוטלים . נשתמר זכרה של מחלוקת שהיה מעורב בה בית דין מוסלמי . לאשה שנשתמרה היו מקרקעין ; הבעל היה סבור שהיא חשובה כמתה והוא יורש אותה , ואילו בית אביה דרשו את הרכוש לעצמם . הגאון פסק לטובת בית אביה . כנגד זה , טענו גאוני בבל , כי אין לבית אביה שום חלק בכתובתה של אותה אשה , אולם השקפתם של גאוני ארץ ישראל היתה הפוכה , כלומר שכתובת האשה שהשתמרה שייכת לבית אביה . הגאונים התירו לסמוך על בית דין מוסלמי ולהעזר בו כדי לשלול את הירושה מיהודי שנטבל לנצרות , כי 'הני משלמין כי בדת ישמעאל , דאינון לא מורתין למשומד נכסי אביו , סמיכי רבנן למימנעיה מירושת אביו . ' ... מביאים בהרבה מקומות , ראה למשל מאלכ , עמ' 255 ( מס' ;( 728 טיאלסי , עמ' ; 87 , 77 אבן את'יר , ג'אמע , י , עמ' . 368-366 היו אנשי הלכה שקיבלו את הדודית' הראשון כפשוטו . וביטלו את תוקפו ואמיתותו של האחר , כלומר טענו שאין המוסלם יורש את הכופר , ראה : אבן אלג'וזי , מןצועאת . ג , עמ' ; 230 וראה גם טריטון , כליפים , עמ' . 136 24 ראה : אגרת רב שרירא גאון , מהדורת ב"מ לוין , חיפה תרפ"א , עמ' , 101 ושם בהערה ו נוסח התשובה שלו לחכמי קירואן ומראי מקום נוספים של המהדיר . יש לציין , כי במקרים מסוימים היתה ההלכה המוסלמית נכונה להכיר בזכות האשה לקבל גט אף ללא הסכמת הבעל . ראה את דבריו של , Encyclopaediaof Islam , pp . 636-640 . 1 . Schacht , TaiaV . המזכיר אפשרות זו , אך אינו מפרט ; וראה גם ; 165 idem . An קק 964 . ו 11 . introduction to IslamicLaw . Oxf ord : c ראה : תשובות הגאונים , הו"ל הרכבי , ברלין תרמ"ז , עמ' 51 ( סי' פב ;( תשובות גאוני מזרח ומערב , הו"ל י' מילר , ברלין תרמ"ח ( צילום : ירושלים תשי"ט , ( נג ע"א-ע"ב ( סי' קצט . ( היתר מיוחד : אוצר הגאונים לבבא קמא , בעריכת ב"מ לוין , ירושלים תש"ג , עמ' 99 ( סי' רצ , דברי רב האיי גאון ) ] שם , עמ' 100 ( סי' רצא , תשובות המיוחסות לרב שרירא ולרב האיי . ( מעשי

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר