|
|
עמוד:90
משלהם שימלאו תפקידי ממשל , בייחוד בתחום הכספים . על עמר בן אלח'טאב נמסר , מחד גיסא , שהוא עצמו מינה חלק משבויי קיסריה לשמש בתפקידי מנהל . מאידך גיסא , מסופר כי עמר ביקש יום אחד מאבו מוסא אלאשערי , מעוזריו הקרובים , שיביא את מזכירו כדי שיקרא לפניו מכתבים שהגיעו מאלשאם ; אז ענה לו אבו מוסא שהלה לא יוכל להיכנס אל המסגד , אשר שם ישבו השניים . וכששאלו עמר לסיבת הדבר , גילה לו שהוא נוצרי . דבר זה עורר את זעמו של עמר , והוא השמיע לו את דברי הקראן ( סורת אלמאאדה , ה נו : ( 'הוי המאמינים , אל תקחו לעצמכם עוזרים מקרב היהודים ולא מקרב הנוצרים , כי הם עוזרים זה לזה' ( כ נ , ^ יכול להתפרש גם בהוראת ידיד , בעל ברית , מקורב . ( ואולם ידוע , גם על פי ממצאי הפפירוסים המצריים וגם על פי המקורות המוסלמיים עצמם , שבני אמיה העסיקו ך'מים , ובעיקר נוצרים ( ממשפחות שהיו לפני כן במנהל הביזאנטי , ( בתפקידי מנהל . חלק מהם התאסלמו , ובוודאי שבהיותם מואלי ( מוסלמים לא ערבים , שקיבלו את חסותו של אחד השבטים הערביים ) היה קידומם מהיר הרבה יותר מאשר אם שמרו על דתם הקודמת . השתתפותם של ך'מים , הן נוצרים הן יהודים , בתפקידי מנהל שונים , בלטה בייחוד בימי הפאטמים , ובתחום זה יש לנו מידע רב , גם ממקורות ערביים וגם מכתבי הגניזה . על ירושלים ידוע לנו שהיו בה לעתים מושלים יהודים או נוצרים , כגון הקךא אבן עלון , פקיד ממשל שומרוני , ועוד . מן המעט שהגיע אלינו מכתבי גניזת קאהיר ניתן ללמוד הרבה על המצב בתחום זה , ואפשר לשער שהיו במשך הדורות כמה וכמה מושלים ושאר אנשי מנהל ירושלמים שהיו נוצרים או יהודים " . ישיבת ירושלים וסוגיית הערכאות של גויים השפעה רבה בחיי המעשה היתה להלכה המוסלמית בענייני ירושה . היהודים והנוצרים היו רשאים לנהוג על פי דיניהם , כפי שיפרשום מנהיגי העדות ושופטיהן . אולם היתה נטייה להחרים רכוש של ך'מים שנותרו ללא יורשים זכרים , לאחר שהפרישו לאלמנה וליתומות את המגיע להן על פי החוק המוסלמי ( הקובע שאמנם יש לנשים ולבנות חלק קבוע בירושה . ( לפי מסורת החדית' אמר הנביא שאין המוסלם יורש את הכופר ולא הכופר את המוסלם , והדבר תואם את ההשקפה המוסלמית הבסיסית , המעניקה לשותפות הדתית שבין האנשים משקל גדול יותר מזה של קשרי המשפחה . לכאורה , השקפה זו אובייקטיבית מאוד , כי לפיה גם יהודי המתנצר , למשל , מפסיד את זכויות הירושה , וכמוהו המתאסלם . אבל במקרה אחרון זה , העלו חדית' אחר של הנביא , האומר כי האסלאם גורם רק לרווח ולא להפסד 1 " ^ 1 ) נ . ן ^^ \(< J ^ y , 2 שבויי קיסריה : בלאך'רי , פתוח , עמ' . 142 מעשה אבו מוסא : אבן קתיבה , א , עמ' ; 43 עאזי בן ואסטי , עמ' ; 389-387 והשווה : Fetoua reiatif a 1 a , p . 428 condition des Zimmis ' ,. //( . 4 c ser ., xviii ( 18511 , M . Beiin , וגם : טריטון , כליפים , עמ' , 18 וראה אצלו , עמי , 27-19 פרטים רכים נוספים על העסקתם של נוצרים בתפקידי מנהל , במקומות שונים בעולם המוסלמי , בתקופה הנידונה . ראה גם את סקירתו של גויטיץ , חברה , ב , עמ' , 380-374 בנושא זה : 'פקידי ממשל לא מוסלמים' ( וראה שם גם את ההערות המקבילות , ( על פי כתבי הגניזה . שמות של פקידי ממשל ירושלמיים , שככל הנראה לא היו מוסלמים , מוזכרים במכתבו של יאשיהו גאון , TS 28 . 18 יחד עם . rs 13 j 25 , f . 7 אבו נצר בן עבדון , אבן גרמן ( גרמאן ) אבו נצר פרקאן ( ישועה . (? , י ראה דיון ממצה בנושא זה אצל . M Schrdner , 'Notes ק 1 slam \ REJ , xxix ( 1894 ) , 208 sur 1 es Juifs dans 1 והנספח אצלו , שם , עמ' ; 212 את החדית'ים
|
|