פרק שני המערך הפיסי

עמוד:50

פעילות קרל הגדול " בירושלים מתוארת בשירה , ובשיר המתאר את מסעו של קרל הגדול לירושלים , שזמנו ככל הנראה לאחר הרבע השני של המאה הי"ב , יש תיאור של הכנסייה הנידונה : ... כנסייה אחת שהיא של מרים הקדושה אנשי הארץ קוראים לה 'הלאטינית' . ( Latinc = ) כי בני העמים השונים באים לשם מכל העיר ושם מוכרים את הקש , הקנבוס והדגים . תבלינים ופלפל וכן תבלינים טובים אחרים ושפע של ירקות טובים שאינני יודע לקרוא בשמם . בשירה זו נראה הקשר שבין כנסייתו של קרל הגדול ( שבה שפת התפילה היתה לאטינית , ולכן נקרא כל מכלול המבנים בשם ( Latine ובין השווקים , אך הואיל ומדובר עדיין בפורום שמוצאו בתקופה הרומית ביזאנטית , נראה שלא ניתן לקשור את הכנסייה עם השווקים הקיימים עד היום , שנבנו בתקופה הצלבנית . 142 סיכום אחר של פעולת קרל הגדול 143 מנסה להוסיף לה גם את בניית חקל דמא , מנזר על הר הזיתים , וכן איסוף תרומות בעבור הנוצרים שבירושלים . הקשרים בין ירושלים לבין המערב נמשכו אף אחרי תקופתו של קרל הגדול . על בנייה נוצרית נוספת מספר ויליאם מצור . סוחרים מאמלפי ( Amalfi ) שבאיטליה ' 45 השיגו מן המוסלמים תנאי מסחר מועדפים ועברו בביטחון בכל הארץ . הם אף קיבלו רשות להקים לעצמם מבנה בירושלים , שבו יוכלו לשהות זמן מה . השטח שהם קיבלו היה 'מספיק גדול לבניינים הדרושים לאנשי אמלפי . ' לאחר שאספו תרומות כסף , הם הקימו מנזר לכבוד האם הקדושה של האדון , במרחק המתואר כ'בקושי מרחק של זריקת אבן' 140 ראה להלן , על מבני הדת הנוצריים בירושלים . Jerusalem . Geneve 1882 , p . 6 H . Michelant & G . Raynaud . Itine ' raires a 141 אצל , £ 8 ! ( להלן , הערה , ( 143 עמ' , 48 מוצע תאריך קודם לשירה זו . 142 ראה דעתו של . 1 . Richard בנושא . הוא מציג תמונה של העיר הצלבנית , ועל רקעה מנסה למקם את הכנסייה שבנה קרל הגדול במקום שעומדת כנסיית הגואל הגרמנית כיום . אך דבר זה מוטעה , מכיוון שאיזור המוריסתאן היה שונה לחלוטין בתקופה הקדם צלבנית ממצבו בתקופה הצלבנית גופא . הקשר בין הכנסייה ובין השווקים נראה לפי השירה כל כך חזק , עד כי אבישר חושב , שיש כאן מעין תערובת של כנסייה ושוק , 'משהו באופי דרומי' = ) מזרחי בלשוננו . ( ראה : Sur un passage du ibid ., XL ( 1962 ) . pp . 815-843 de Charlemagne a Jerusalem et a Constantino- P . Aebischer , 'Sur quelques passages du "Voyage philologie et d'hisloire , XLIII ( 1965 ) , pp . 552-555 ; ' pelerinage de Charlemagne ' , Revue beige de J . Richard . . pie " , לעניין קדמות השווקים ראה : ע' אלעד , 'מסורת ערבית קדומה על שוקי ירושלים , ' קתדרה , , ( 1982 ) 24 עמ' . 40-31 לדעתנו אין מתכוונת המסורת לשלושת השווקים המצויים היום במרכז העיר ( כפי שחשב מג'יר אלדין , ההיסטוריון של ירושלים בן המאה הט"ו , ( אלא לשווקים אחרים ( אפשר שהכוונה לשווקים שהיו מצויים בפורום , ואם כן היו צמודים למבני הלאטינה . ( על כל פנים השווקים הנראים כיום הם צלבניים , ובנויים ישירות מעל הקארדו הביזנטי , ששימש כאמור לעיל , אף בתקופה הנדונה . כן ברור מן הבדיקות הארכיאולוגיות שלא היה לפניהם במקום כל שוק מן התקופה המוסלמית הקדומה . ; 224 J . Gray , Historyof Jerusalem , London 1969 . p . 14 וראה גם סיכום פעולותיו של קרל הגדול אצל ; . Croisades , Paris 1928 , pp . 24-28 L . Brehier , L'Eglise el ! 'Orient au moyen age , Les הוא חוזר על עניין חקל דמא בעמי , 27 ובאופן כללי חוזר על הידוע בדרך כלל בנוגע למעשי קרל הגדול . 144 ויליאם מצור , 145 WT . xvn 1 : 4-5 לכל השתלשלות האירועים הקשורים בכך ראה ו Eglises , pp . 248 ff . Les

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר