|
|
עמוד:43
דרום ירד עד השילוח . מן הרחוב הראשון היתה ככל הנראה אפשרות לעלות בעזרת גשר אל הר הבית . דרך בניין 11 ( על בניין זה ראה להלן . ( ככל הנראה נבנו הרחובות הללו בזמן הבניות הרבות שהיו בעיר בימי הח'ליפה עבד אלמלכ , ( 705-685 ) או בימי אחד מיורשיו . כך אפוא נשתמרה המערכת הכללית של הרחובות הביזאנטיים ! שני הקארדינס , רחוב הנוצרים של ימינו , הךקומנוס ( Decumanus ) והגשר שהיה המשכו המזרחי . לא מן הנמנע , שנשתמרו אף העמודים שעמדו בשדרות לאורכם . זכרה של אחת מנקודות המפגש בין הקארדו המזרחי לבין אחד הרחובות שעלו ממנו מערבה מופיע אולי במסמך מן המאה הי"א . בדיקת הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בעשרות השנים האחרונות בהר ציון ובעיר דויד מוכיחה , שהיו באיזור זה של העיר שישה או שמונה רחובות שכיוונם הכללי צפון דרום , וכן מערכת של רחובות רוחב מדורגים שקישרו ביניהם . * הרחובות הללו נבנו בתקופה הביזאנטית " , ומותר להניח שהמשיכו להתקיים אף בתקופה המוסלמית . את הרחוב העובר ליד כנסיית פטרוס בהר ציון לא ניתן לתארך . המשכו של אחד מהרחובות שעבר לאורך עמק הטירופיאון בסמוך לחומות הר הבית הוזכר לעיל . רחוב אחד היה המשכו של הקארדו המערבי , ורחוב נוסף , שנחפר על גבעת עיר דויד \ אפשר שהמשיך להתקיים עד לתקופה הממלוכית , כדברי החופר . בשרידים מן התקופה המוסלמית הקדומה ניכרים סימני החורבן הראשונים , אם כי הבתים שבסביבתו שינו בינתיים את כיוונם , דבר שבהכרח גרר שינוי מה בתוואי הרחוב . בנוסף לכך יש לציין " ' , שבמשך כל התקופה יש תהליך של הצרת עמק הטירופיאון , והוא חדל לשמש באיזור זה גורם טופוגראפי מכריע . מקורות בני התקופה כמעט שאינם מתייחסים למערכת הרחובות העירונית , ונאצר חיסרו ' ' הוא בין הבודדים שהתייחס לכך . הוא מספר , שרחובות ירושלים מצופים לוחות אבן , ונראה הדבר שעדיין ראה את ריצוף הרחובות הביזאנטיים שנשתיירו בזמנו . בהר ציון נשתמרו , כאמור , ' מדרגות שהובילו אל עמק הטירופיאון , וכמוהן היו אף בהר הזיתים . מערכת הרחובות העירונית הקיימת היום סמוכה איפוא כולה על המערכת הרומית והביזאנטית . היא נתקיימה גם בתקופה המוסלמית הקדומה , ויש לזכור כי הר ציון ועיר דויד אף הם היו במשך תקופה ארוכה בתחום העיר . 86 המבנים הארמיים , עמי " . 39 מזר , סקירה ראשונה , עמ' . 164 88 המדובר בתעודה שבה מוזכר בית המרחץ שבשכונת היהודים , ומסופר שהוא קרוב לאלרבאעיה . את המרשג הזה פירש פראוור כנקודת מפגש מרובעת של שני רחובות כלשהם . ראה : פראוור , השכונה היהודית , עמ' ; 148-147 גיל ( שכונות היהודים , עמ' , ( 22 לעומתו , מבין מושג זה במטבעות זהב של רבע דינר . . / £ . / . XXVII ( 1977 ) , pp . M . Broshi , 'Standards of Street Widths in the " Roman-Byzantine Period 232-235 וראה לעיל הדיון בשערי העיר הדרומיים . " שם , עמי '" . 234 ראה : צפריר , ציון , עמי Ophel again . p . 87 92 . 262 וראה שם , עמ' Fig . 1 , 67 ג 9 שם , עמ' 94 . 77 נאצר ח'סרו , עמ' . 68 1 י ' לעיל , הערה % . 89 אצל , Wilkinson , p . 101 סעיף , 248 מתוארת מערכת מדרגות כמו זו שארקולפוס עלה בה אל ההר . מערכת המדרגות הזאת אף מהכרת ב . ק 302 , Commemoratorium Tobler-Molinier , וראה להלן , הערה . 344
|
|