|
|
עמוד:40
צמצום חומות העיר , ניתן לזהותו עם שער האשפות דהיום , ואולי יש להפריד בין הנומנקלטורה היהודית לבין זו המוסלמית או הנוצרית ( כמו למשל מדריך ירושלים ) ? שער גוב ירמיהו , מקומו ברור . לאחר שנתגלתה ., ליד שער האשפות דהיום , המערה שעולי הרגל הנוצריים נהגו להראותה כבור שבו נכלא ירמיהו . נראה שהשער הנקרא גוב ירמיהו היה השער שהוביל אל המערה שמחוץ לעיר , אולי באיזור בריכת השילוח שלידה היה שער שנתגלה בחפירותיהם של בלים ודיקי . לדבריהם התקיים השער במשך תקופה ארוכה , מאז ימי בית שני , ואפשרי הדבר שעד לזמן שבו נפסק השימוש בקו חומת אודוקיה . השער הבא המוזכר על ידי מקדסי הוא שער אלבלאט , שאף הוא איננו מוזכר בשום מקור אחר . קשה לקבל את הצעתו של צפריר ששער גוב ירמיהו ושער אלבלאט הם שני פתחים של אותו שער עצמו , בעיקר משום שהשערים באיזור שער האשפות היו תמיד משניים לעומת השערים האחרים . נראה אפוא ששער אלכלאט הוא השער שהתקיים בתקופה הנדונה באיזור שער האשפות דהיום . השער היה בוודאי מול הרחוב שהפריד בין הארמונות האמיים שנחפרו באיזור שמדרום להר הבית , ואשר מהווים את אחד ההשגים הארכיטקטוניים של התקופה . ברורה יותר זהותו של השער הבא , הוא שער אלתיה . עוד בשנת 1900 הציע קלרמון גנו ( Ch . ciermont-Ganneau ) שיש לקרוא את השם בצורה באב אלניה , כלומר שער הנא ה , על שם כנסיית מרים החדשה nrtojrwcH Nea = ) זה לא כבר בדרום הרובע היהודי . באזור הכנסייה מצוי השער הדרומי של העיר , הנמצא מול הקארדו . קיום שער כמקום , בהמשך רח' היהודים ורח' חב"ד , מובן מאליו . בשל הקרבה לכנסייה המרשימה הזאת יש לזהות את שער באב אלניה במקומו של השער הדרומי המהווה המשך לקארדו הראשי . השער הבא המוזכר אצל מקדסי הוא שער ציון . טבעי הדבר לחפשו באיזור שמדרום לרחוב הפאטריארכיה הארמנית דהיום . כאן יש להזכיר גם את הערתו של ארקולפוס , שבאיזור הר ציון לא היה כל שער בחומה החל משער דויד ועד למדרונותיו המזרחיים של הר ציון . הואיל וארקולפוס הכיר כמובן את חומת אודוקיה , יש לחפש את שער ציון או בשער החומה הפנימית או בחומת אודוקיה , באיזור המדרונות המזרחיים של ההר , במקום שבו כבר היה שער גם לדעת ארקולפוס . ( 1980 ) , pp . 118 ff . Christian News from Israel , vol . XXVII , re 3 B . Pixner , 'The Pit of Jeremiah Rediscovered ' , ראה : Jerusalem , London 1898 , pp . 89-93 F . J . Bliss — A . c . Dickie , Excavations at גם היהודים נקטו בשם שער המערה לשער באיזור זה . וראה דעת ש"ד גויטיין , 'גורל היהודים עם כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים , ' היישוב בארץ ישראל בראשית האיסלאם ובתקופת הצלבנים , ירושלים תש"ם , עמ' 233 הערה . 6 כל הנימוקים של גויטיין באשר למקום שער המערה מחזקים את הזהות בין שער המערה המוזכר בגניזה עם שער גוב ירמיהו של מקדסי . דעת גויטיין שמובן השם מערה אינו מערה גרידא אלא גם השער המוביל לבית קברות תופסת במקרה זה , שהרי היציאה לבית הקברות היהודי היתה ללא ספק בדרום העיר , מעבר לחומה הקצרה וחוצה . M השם מתורגם כארמון או חצר ( המלך — ד"ב ) אצל לה סטרנג' עמ' , 214 וצפריר מציע לקשרו עם ארמונו של פונטיוס פילטוס שעולי רגל נהגו להראותו לא prnn מבור ירמיהו . ראה להלן את הדיון בכנסיית סופיה הקדושה . דיון נוסף בשם ראה אצל גויטיין , שם , עמ' 32 ושם גם הערה . 3 קשה לקבל את ההצעה שהשם בלאט קשור בארמונו של פילטוס , שעם כל חשיבותו , לא נקראה העיר כולה על שמו , והרי מקדסי מזכיר בין השמות שבהם נתכנתה ירושלים גם את השם אלבלאט . 66 . 111 , pp . 55-57 65 ראה : IEJ , 20 ( 1970 ) , pp . 137-138 וכן Tsafrir , Muqaddasi , p . 160 . n . 43 67 Muqaddasi , pp . 158-159 Tsafrir , וראה גם ; Wilkinson , p . 95 68 p . 940 JN , אותו ארקולפוס מציין בין שערי
|
|