|
|
עמוד:26
אין בידינו ידיעות רצופות על החיים המדיניים בתקופה זו , ועלינו להסתפק בקטעי מידע שנותרו בידינו , אשר עוסקים רק בחלק מן המאורעות . מ 1 ביוני 1050 עד מארס 1058 כיהן במישרת הוזיר במצרים אדם מיאזור שבארץ ישראל , הוא אבו מחמד חסן בן עלי אליאזורי . וזיר זה היה מעורב אישית בענייניה של ישיבת ירושלים , בעת המחלוקת על הגאונות שפרצה אחרי פטירתו של שלמה בן יהודה 29 ) באפריל , ( 1051 כפי שמעידים מכתבים ששרדו בגניזת קאהיר " . בשנת 1056 נמסר על הפקעת אוצרותיה של כנסיית הקבר בפקודת הח'ליפה מסתנצר , תגובה על כך שבמסגד אשר בקונסטנטינופול הנהיגו תפילה לשלום העבאסיים במקום התפילה לשלומם של הפאטמים . בכנסייה נתגלו אוצרות עצומים , והם נלקחו על ידי שליחי הח'ליפה . מקור לאטיני מספר , שאותה שעה החריבו את כנסיית הקבר ( דבר שאיננו נכון , ( גירשו את הפאטריארך והרגו רבים מן הנוצרים . מימי קארל הגדול ואילך התחילה להיות מורגשת בירושלים פעילותם של הלאטינים , בני מערב אירופה . אף על פי שהפילוג הסופי בין הכנסייה הביזאנטית לבין האפיפיור התרחש רק בשנת , 1054 היתה קיימת כל הזמן תחרות קשה בין הכנסייה הראשית , שמרכזה בביזאנטיון , לבין נאמני האפיפיור . חוקרים קאתולים השתדלו מאוד להבליט קשרים מיוחדים , שהיו כביכול לפאטריארכים הירושלמים דווקא עם החלק הלאטיני מערבי של הכנסייה , אבל התמונה ההפוכה קרובה יותר אל האמת . נראה שפעילותם של הלאטינים גברה במיוחד במחצית השנייה של המאה הי"א , אחרי הפילוג הסופי שהזכרנו לעיל . פעילות מיוחדת במינה גילו בתקופה זו בירושלים בני העיר אמלפי ( Amaifi ) שבאיטליה , מרכז מסחרי חשוב , שעסק בייחוד בסחר עם מצרים . היתה להם מעין מושבה גדולה במצרים . לבני אמלפי היו קשרים טובים עם הח'ליפה , וממנו הם קיבלו ( ככל הנראה בשנות השישים של המאה הי"א ) רשות לבנות בירושלים כנסייה , מנזר , בית חולים ושתי אכסניות ( האחת לגברים והאחרת לנשים . ( מבנים אלה שהקימו בני אמלפי הפכו במרוצת הזמן מרכז למסדרים הנוצריים הלאטיניים . הבנדיקטיים אף תקעו יתד בכנסייה על שם מרים הקדושה הלאטינית , וגם באכסניה . במרכזה של פעילות זו עמדה משפחה אמלפית מפורסמת , היא משפחת מאורוס . האכסניה של בני אמלפי ( מאוחר יותר נבנתה על ידם גם כנסייה ) נקראה על שם יוחנן הקדוש הנדבן ( איש מצרים , ( ונעשתה אחר כך 33 את הפרטים המלאים ביותר על יאזורי אפשר למצוא אצל מקריזי , אתעאט , ב , עמ' . 245 , 203 , 200 , 197 אביו היה בעל אחוזה ביאזור והמשפחה עברה אחד כך לרמלה , שם נעשה אבו מחמד קאצי . ברמלה היתה פרשת אהבים בין בנו לבין פתו של אמיר ( מושל ) רמלה . אשתו של יאזורי רצתה שהשניים יינשאו , אבל נראה שלא כך סבר האמיר , כדי לשים קץ לפרשה ציווה לכלוא את יאזורי . הלה ברח אז למצרים , ובזכות קשריו עם התסתרים עלה לגדולה בחצר rrapxDn ונעשה שופט ראשי של מצרים ( קאצי אלקצאה . ( ביוני 1050 נתמנה וזיר , בהמלצתו של חסד בן סהל התסתרי . ראה : מ' גיל , התסתרים , המשפחה והכת , תל אביב , 1981 עמ' 40 ואילך . על קשריו עם אנשי ישיבת pK ישראל ראה : גיל , מגילת אביתר , עמ' 48-46 והערה . 14 34 אבן מ ? סר , עמ' . 7 ראה גם מקריזי , ח'טט , ב , עמ ... ' : 127 ' אז שלח ( מסתנצר את אנשיו ) אל כניסת אלקמאמה ' ) כנסיית האשפה , ' היא כנסיית הקבר ) בירושלים והפקיעו את כל מה שמצאו בתוכה , כמות גדולה של נכסי הנוצרים . הדבר גרם להדרדרות היחסים בין ביזאנטיק לבין המצרים , להשתלטות הביזאנטים על ערי החוף ולהטלת מצור על קאהיר . ' ... השווה : - . in , p . 127 Annaies Augustani , A / G # , ss , 'נהרס קבר האדון שבירושלים , הפאטריארך גורש ונוצרים רבים נהרגו . ' ( בין מאורעות שנת , 1056 וזה תואם את הזמן הרשום אצל מקריזי , המתחיל את תיאור המאורעות משנת 447 להגירה , שהתחילה ב 2 באפריל ( . 1055
|
|