|
|
עמוד:21
נוצרים רבים לירושלים לרגל לחגיגת הפסחא , ביניהם רבים מתחום ביזאנטיון , ובהם הקיסרים , מפקדי הצבא וגדולי הממלכה . עדויות על כך נשתמרו בכרוניקות הערביות . כמו כן צוין העושר הרב שהיה זורם בהזדמנויות אלה לירושלים ושפע המתנות , שכללו כסף , אריגים , מרבדים , מעשה צורף וכלי זהב וכסף למיניהם . את כל אלה היו מציגים לעין כל בתהלוכת הפסחא . המקורות המוסלמים מספרים כי בכנסיית הקבר נהוג היה תעלול של הדלקת האש הקדושה בפסחא , אשר לדברי הנוצרים היתה יורדת מן השמיים ומדליקה את האורות בכנסייה . אך המקורות המוסלמים טוענים , כי הדבר הושג על ידי חוטים משוחים בשמן . מקצתם של המקורות הללו מסבירים את החלטתו של אלחאכם להרוס את הכנסייה ברצונו לשים קץ לתרמית זו . מן המעשה של הריסת כנסיית הקבר התפתחה תגובת שרשרת , ובה מעשי מרי שונים , אך רק הדים קלושים מהם הגיעו אלינו . חוליה בולטת בשרשרת זו היתה מרידתם של שבטי הערבים , שנהנו מתמיכתם של הנוצרים בארץ ישראל . מרידה זו התפתחה בשני שלבים . השלב הראשון נמשך משנת 1011 ועד שנת , 1014 ואילו האחר משנת 1024 ועד שנת . 1029 בשלב הראשון נמצא בין מנהיגי המרד , לצדם של בני משפחת ג'ראח , את אבו אלקאסם חסין בן עלי , שהיה ידוע גם בכינוי אבן אלוזיר אלמערבי . אביו היה , כפי שמראה גם כינויו , מראשי הממשל בבגדאד , ובשלב מסוים ברח מצרימה ונתמנה לאחד מיועציו הקרובים של אלחאכם . ואולם אחר כך סר חנו והוא הוצא להורג . ראשיתו של המרד היתה בתקיפת הצבא הפאטמי סמוך לאשקלון , שנסתיימה כשביית המפקד ובהוצאתו להורג . בהמשך המאורעות נעשה אף ניסיון להעמיד ח'ליפה מצאצאי עלי בן אבו טאלב כנגד הח'ליפה הפאטמי . לצורך זה הובא המיועד להיות ח'ליפה , אבו אלפתוח חסן בן ג'עפר , שהיה מעין ממונה של העיר מכה מטעם הפאטמים , והוכרז ח'ליפה במסגד ברמלה . העיר רמלה , שהיתה כבושה בידי בדוים אלה , עברה זמנים קשים מאוד . רק בקיץ 1013 נשלח צבא גדול ממצרים והשתלט שוב על ארץ ישראל . הפאטריארך תאופילוס ברח אז מירושלים ונאל ץ להסתתר זמן מה , אך שב לאחר מכן ונתקבל יפה על ידי המפקד הפאטמי המקומי קטב אלךולה ( עלי בן ג'עפר בן פלאח . ( בבריחתו של תאופילוס יש הוכחה ברורה לקשר שבין מנהיגי הנוצרים בירושלים לבין מנהיגי המרד הבדוי . היה ביניהם קשר 29 עניין אבו עבדאללה הרופא וכר , ראה ; אבן אלקפטי , חכמא , עמ' ! 169 , 106-105 אבן אבי אציבעה , עיון , ב , עמ' ; 87 , 23-21 צפדי , אלואפי , ב , עמ' . 81 עניין אש הפסחא : לפי בר הבראוס Bedjan ) [ לעיל , הערה , [ 11 עמ' ; 204 ראה תרגום ( E . A . W . Budge , Oxford 1932 . p . 184 Chronography , translated by : היה הדבר נעשה בעזרת חוט ברזל משוח בשמן בלסמון . והרי תיאורו של מסעודי , מרוג , ' ג , עמ' ... ' : 405 בחג זה ( הפסחא ) מתאספים ( בכנסיית התחייה ) הנוצרים מכל העולם ויורדת אצלם אש מן השמיים ומדליקה שם את הנרות . המון עצום של מוסלמים מתאספים שם לצפות בחג הזה ... אבל קיים תעלול מעניין בקשר לאותה אש , ויש בזה סוד עצום , כפי שהסברתי בספרי על המאורעות והעלילות' ( ספר אבוד . ( מעשה האש מתואר בקצרה גם בסיפורו של הנזיר הפראנקי ברנרד ( בערך שנת , ( 870 ראה אצל טובלר — מוליניה , מסעות , עמ' . 315 הנוסע הפרסי נאצר רו'סרו , אשר ביקר בירושלים באביב של שנת , 1047 יודע אף הוא לספר על המוני אנשים העולים לרגל ( עושים את הזיארה , דהיינו ביקור בעל אופי דתי , להבדיל מחג , ' מונח המציין את העלייה לרגל של המוסלמים למכה ) אליה ( אל כנסיית התחייה — אלקמאמה — שאותה הזכיר לפני כן ) מרום ( כלומר מארצות הביזאנטים . ( מלך הרום אף הוא בא לשם , אבל בהסתר , כך שאיש לא יכול היה לזהותו . אחר כך הוא מביא 'מעשה שהיה , ' בדבר עלייה לרגל של הקיסר הביזאנטי לירושלים , שנעשתה בהחבא . הדבר נודע לח'ליפה חאכם , אבל זה לא נגע בו לרעה , למרות שידע על כך , ואף שלח לומר לו כי ידוע לו דבר שהותו בירושלים . ראה נאצר ח'סרו , עמ' 35 ( ובתרגום הצרפתי , עמ' . ( 107- 106
|
|