|
|
עמוד:11
לאחר התבססותו בשלטון עם קץ ההתקוממות , דאג הח'ליפה עבד אלמלכ , אשר בנה את כיפת הסלע , גם לשיפור הדרכים המובילות לירושלים . נשתמרו אבני מיל מתקופתו , שהחליפו את אבני המיל הרומאיות בדרכים המובילות מירושלים ( מיל ערבי קדום = כ 2 , 300 מטר . ( אפשר לומר על תקופת בני אמיה שהיתה זו תקופה של בינוי בעיר ירושלים , ונתייחדו בכך בפרט ימי עבד אלמלכ . ואולם ככל הנראה סבלה ירושלים קשות בשנים האחרונות לשלטון בית אמיה , שהיו שנים של מלחמה בין שבטית בלתי פוסקת . לפי עדות שנשתמרה אצל סאופנס , החריב החיליפה מרואן ( השני ) את חומות ירושלים , כנראה בשנת , 745 במלחמתו נגד המורדים . לפי המסורות על כיבוש ירושלים בנה עמר מסגד על הר הבית ( מעשה המסגד קשור לראשית ההתיישבות היהודית בירושלים , ראה להלן , עמ' 133 ואילך . ( עמר סירב לקבל את עצת היהודי ( שהתאסלם (? כעב אלאחבאר , שיעץ לו לבנות את המסגד צפונית לסלע ( כלומר : אבן השתייה , ( כדי שהמתפלל הפונה למכה , דהיינו דרומה , יפנה בו בזמן גם אל הסלע , והקבלה ( כיוון התפילה ) של משה תתאחד על ידי כך עם זו של מחמד . זהו חיקוי של היהדות , אמר עמר . בסיפור זה יש עדות ברורה ומפורשת לכך שבראשית השלטון המוסלמי לא ייחסו המוסלמים שום קדושה להר הבית ; אדרבא , האמונה בקדושה זו אף נראתה להם נוגדת את האסלאם . נוסע נוצרי בשם ארקולף , ( Arculf ) בישוף איש צרפת , אשר ביקר בארץ ישראל בערך בשנת , 697 שישים שנה לערך אחרי כיבוש ירושלים בידי המוסלמים ( יש אומרים : בשנת , 670 שלושים שנה בקירוב לאחר הכיבוש , ( הותיר לנו את תיאורו של המסגד . לדבריו היה זה בניין מרובע , עשוי לוחות עץ וקורות , שהותקנו מעל לשרידים של בניינים חרבים . היה זה אפוא בניין צנוע , שטיב בנייתו ירוד . תיאור זה , המטעים את אופיו הפשוט והצנוע של המסגד , תואם את התיאורים של המסגד הראשון שבנה מחמד במדינה זמן קצר אחרי בואו לשם . פשטות זו שייכת להשקפותיו של האסלאם הקדום . נשתמרו מסורות המייחסות לנביא את המימרה שהמסגד חייב להיות צנוע , בדומה לאוהל המשכן של משה , משום שקרובה אחרית הימים לבוא , ועל כן אין לבנות בנייני פאר , שיהרסו ממילא . ( משמעותן האמיתית של אמירות אלה נתפרשה על ידי חוקר תולדות האסלאם מ"י קיסטר ( . בתקופה מאוחרת יותר , בימי הח'ליפה עבד אלמלכ , ( 705-685 ) נבנה על הר הבית בניין כיפת הסלע . בנייתו של בניין זה החלה בשנת 688 והושלמה בערך שלוש שנים אחרי כן . במחקר רווחה הדעה ( שהתבססה על מקורות מוסלמיים קדומים , ( כי בניין מפואר זה הוקם בידי עבד אלמלכ מתוך רצון להפחית מחשיבותה של מכה וליצור מרכז פולחני קרוב יותר לדמשק , בירתם של הח'ליפים מבית אמיה . היתה לעבד אלמלכ סיבה נוספת לשאוף לכך : בימיו היתה מכה נתונה זמנית לשלטונם של בני זביר , כפי שנאמר לעיל . ואולם קיימים נימוקים כבדי משקל המפריכים השקפה זו , והמוכיחים שלא קמו כלל עוררים על מעמדה של מכה . לדעתו של גויטיין הוקם המבנה מתוך השאיפה להתחרות בפאר ובהדר של הכנסיות הנוצריות שבירושלים . המבנה ריתק את תשומת לבם של חוקרי ההיסטוריה של האדריכלות , והובעו דעות שונות בדבר ההשפעות האמנותיות שפעלו על בוניו ( על כך ראה להלן , עמ' 316 ואילך . ( 15 תאופנס , א , עמ' . 422 הריסת החומה רשומה אצלו בשנה החמישית לקונסטנטין החמישי ( ק 1 פרונימו . ( 775-74 1 ; 0 16 ראה.- ארקללף , אצל טיכלר —מיליניה , מסעות , א , עמ' " Moses \ BSOAS , xxv ( 1962 ) , p . 150 M .. 1 . Kister , 'A Booth like the Booth of ; 145 ראה גויטיין , ירושלים בתקופה הערבית , עמ' 88 ואילך .
|
|