|
|
עמוד:יד
הירושלמי , שבראשו עמדה בתקופה המוסלמית 'ישיבת גאון יעקב , ' כפי שנקראה ישיבת ירושלים . והיא שימשה בבת אחת בית דין , הנהגה אוטונומית ובית מדרש 1 כן נסקרו יחסיו לגולה הגדולה כבבל וקשריו עם גלויות ישראל במצרים ובאירופה . במסגרת זו אף נידונה היצירה הרוחנית היהודית בירושלים , בהלכה , בפיוט ואף בספרות חזון אחרית הימים . מאחר שהכרך על שני חלקיו מהווה יחידה אחת , הרי פרקים מסוימים , מהיותם נוגעים למספר תקופות , ביניהן התקופה הנידונה בחלק זה , ייכללו בחלק השני ; בין הפרקים שימצאו את מקומם שם — הדיון במקומות המקודשים במסורות הדתיות . הספר מלווה באיורים , שאין תפקידם קישוטי גרידא , אלא יש להם זיקה לטכסט ולהסברתו . חשיבות מיוחדת , מדעית ולימודית , נודעת לרשימות הביבליוגראפיות ולמראי המקומות המרובים המלווים את הספר . כותביו ועורכיו התכוונו להעמיד בפני הקורא והחוקר תמונה מעודכנת של מסקנות המחקר המודרני והכרת המקורות הראשוניים שעליהם מבוססות מסקנות אלה . כתיבתו של הספר נמשכה שנים מספר , ובביצוע משימה רבת הקף זו השתתפו חוקרים רבים , כל אחד בתחום מחקרו והתמחותו . בדרך הטבע תימצאנה גישות שונות ומסקנות שונות לגבי מספר עניינים , אם כי מספרם מועט . העורך לא ראה לעצמו זכות ליישר את ההדורים או ליישב את הגישות השונות . עם זאת , טרחו המחברים להציג גם עמדות המנוגדות להשקפתם ובדרך זו אפשרו לקורא ולחוקר לעמוד על ההשקפות השונות י ואולי יימצאו הפתרונות במחקרי העתיד . ירושלים , שבט תשמ"ז יהושע פראוור
|
|