|
|
עמוד:12
הסיור ב 1935 הצית את דמיונו של בן גוריון , וכאשר ביקר בארצות הברית כעבור חודש , הוא ניהל שם שיחות עם שורה של אישים יהודים , שניסה לרתום אותם למימוש רעיונו לישב את אילת , ובהשפעתם להשיג בבריטניה את הסכמת הנציב העליון והממשלה הבריטית ליישוב איזור אילת ביהודים . לסיכום הביקור הוא הכין תזכיר מפורט , ב 4 ביוני , 1935 לשופט העליון היהודי אמריקני לואי ברנדייס , שהיה עד 1921 נשיא כבוד ומנהיג ההסתדרות הציונית בארצות הברית , ופרש לאופוזיציה בשל סכסוך עם וייצמן . ברנדייס המשיך להיות בעל השפעה גם לאחר פרישתו , ואף ריכז סביבו קבוצת אישים שהתזכיר היה מיועד גם להם " . תזכירו של בךגוריון לברנדייס היה האות לתחילת המאבק בין בריטניה ליישוב היהודי סביב עתידו של הנגב , ובעיקר עתידו של דרום הנגב ואיזור אום רשרש . בתזכיר התווה כן גוריון את עיקרי תפיסתו החדשה לגבי הנגב וחשיבותו המדינית , הכלכלית והאסטרטגיה , ממנה נבע ההכרח לישב את החלק החשוב ביותר בעיניו — אילת — לפני שהבריטים יחליטו להקים באיזור מאחז אסטרטגי משלהם . התזכיר לברנדייס כלל מוטיבים רבים המופיעים כבר בתוכנית יבנאלי , אך יש בו שוני עיקרי אחד , והוא הדגש שנתן בן גוריון להתיישבות במוצא לים סוף . עיקרי המחשבות והרעיונות שהעלה בן גוריון בהזכירו לברנדייס , שהופיעו גם בחזונו של יבנאלי , המשיכו ללוות את פעולתו המדינית של בן גוריון ואת ניסיונותיו לממש אותו חזון , כפי שנראה להלן . בן גוריון הבהיר בתזכיר , שהוא רואה את חשיבותו של הנגב בעובדה שיש בו שטחים גדולים וריקים , שניתן לישבם בצפיפות בהמוני מתיישבים — מצב שאינו קיים בשום מקום אחר בארץ ישראל המערבית . נוסף לכך יש בנגב איזור כעל חשיבות יתרה : יש מקום אחד התובע תשומת לבנו מיד ויש לו , חוץ מערכו החקלאי , חשיבות מדינית , כלכלית ואסטרטגית ממדרגה ראשונה . זהו מפרץ אילת והאדמה שמאחוריו — עמק הערבה [ ... ] ארץ ישראל נתברכה בשני ימים , הים התיכון המחבר את ארץ ישראל לאירופה ולאפריקה , וים סוף , המקשר אותנו ליבשה הגדולה של אסיה . ארץ ישראל שתעודתה ליעשות מרכז התעשיה במזרח הקרוב , תהא צריכה ביחוד ליצור יחסי מסחר עם העורף האסיאני . כאן חשיבותו המרובה של מפרץ אילת . כאן מפרט בן גוריון את החשיבות האסטרטגית כלכלית של אילת , כשהוא מציג את הקו אילת-חיפה כאלטרנטיבה יבשתית לתעלת סואץ . לדבריו , ניתן בקלות לחסום בשעת מלחמה את תעלת סואץ , ודי לשם כך בטיבועה של ספינה אחת . העובדה שבריטניה תהיה חייבת לצאת ממצריים במוקדם או במאוחר , תהפוך אפשרות זו לריאלית . שתי הנקודות , אילת וחיפה , 'מקבלות מפני כך חשיבות מרובה , ' קבע בן גוריון . חשיבותה הגוברת של עקבה לא נעלמה מעיני הבריטים , מציין בן גוריון , ומצביע על המהלך הבריטי שהעביר את עקבה מהחיג'אז לידי עבדאללה , כעל צעד שבו נמסרה למעשה עקבה לידי הבריטים .
|
|