|
|
עמוד:3
עמק יזרעאל — תיחומים ומאפיינים גיאוגרפיים יוסיבן ארצי גישות לתיחום חבלים גיאוגרפיים הגישה המסורתית להגדרת חבלים גיאוגרפיים נשענה בעבר על גבולות פיסיים מובהקים , כגון תוואים טופוגרפיים , קווי ניקוז , סוגי מיסלע וקרקעות או תכונות אקלימיות . גישה זו צמחה עם התפתחותם של מדעי הטבע ומדעי האדמה , שהצביעו על הקשר הנסיבתי שבין מיבנה גיאולוגי , מיסלע , קרקע , אקלים והשפעתם על התבליט ועל הצומח , ומכאן באופן לינארי — על אופי פעולתו של האדם בנוף . פעילות זו , על פי הגישה של 'החבל הטבעי , ' מותחמת ומוגבלת על ידי התכונות הטבעיות של החבל . תפיסה זו הוליכה במקרים רבים להבנה שגויה של הנוף התרבותי , כפי שעוצב על ידי האדם , שכן היא העניקה לו , ליוזמתו ולתכונותיו אך מקום שולי , לעומת שליטתם של הגורמים הפיסיים . ואמנם , משהראו גיאוגרפים והיסטוריונים כי הגבולות הטבעיים מציבים לכל היותר מסגרת של אפשרויות , וכי בחבלים טבעיים דומים התפתחו נופים תרבותיים שונים , הציעו הצעות חלופיות לתיחום חבל ולניתוח מהותו ואופיו . מכלל הגישות השונות הצביע בשעתו דב ניר על ארבע קבוצות ראשיות : א . חבל 'אחיד' ( חד תכונתי , ( שלו תכונה עיקרית אחת המבדילה אותו משכניו . ב . חבל 'הטרוגני' ( רב תכונתי , ( שלו מספר תכונות הקשורות אלו כאלו ומייחדות אותו . ג . חבל 'טוטאלי , ' המתאפיין על ידי סך כל הפעילות האנושית המיוחדת לו , לעומת חבלים אחרים . ד . חבל תיפקודי , המוגדר על פי תיפקוד מסוים בעל גבולות מוגדרים ' . בכל אחד מטיפוסי הגדרות אלה ניתן למנות כמה תת טיפוסים עיקריים , ועל פיהם לגשת לכל אזור גיאוגרפי ולבחון את התאמתו לסוג החבל , לפי טבלת המיון העקרונית . כך , למשל , עשתה נורית קליאוט בנסותה להגדיר אזור מורכב ומסובך כמו הגליל , אשר בחלק מהגדרותיו הגיאוגרפיות חופף גם את העמקים שסביבו , ועמק יזרעאל בכלל זה , ד"ר בן ארצי מלמד בחוג ללימודי ארץ ישראל , אוניברסיטת חיפה , ומשמש ראש המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה — יד יצחק בן צבי בחיפה .
|
|