|
|
עמוד:4
השם שניתן לדברי מבוא אלה הולך בעקבות ברל כצנלסון , אשר דיבר על 'נס העלייה השנייה' — הן במובן הפלא והן במובן הסמל . יתרה מזו , ברל כצנלסון היה שייך לדור אשר יותר מן האחרים ציפה לעלייה המונית . מבחינה זו , חסד עשתה ההיסטוריה בהטילה על אחד מכני חבורת העלייה השנייה — דוד בן גוריון — את אדרת מנהיג האומה בימי העלייה ההמונית . קורותיה של הציונות כרעיון המתגשם במציאות הן תולדותיהן של העליות לארץ ישראל . אין ספק כי 'נס העלייה ההמונית' לא היה קם אילולא הניסיון הארגוני , ההתיישבותי , הכלכלי והפסיכולוגי שהצטבר במשך כשישים שנים , מאז העלייה הראשונה ועד להקמת המדינה . בין תחילת שנות השמונים של המאה התשע עשרה לסוף שנות החמישים של המאה העשרים , מונים שישה גלי עלייה לארץ . שלושת הגלים הראשונים היו העליות המעצבות ; ואילו האחרונים היו העליות המבססות . שלוש העליות המעצבות , בשנים , 1923-1882 היו מצומצמות בהיקפן באורח מוחלט , ובמיוחד ביחס להגירה היהודית ההמונית לארצות הברית באותן השנים . לעומת זאת , העליות המבססות , בשנים , 1951-1924 היו המוניות בהיקפן — באורח מוחלט וביחס לזמן הקצר שגאו כהן . בתקופת העליות המעצבות היה העולם פתוח לפני המהגרים היהודים , והמוני היהודים ממזרח אירופה , אשר נאלצו להגר מארצותיהם , יכלו לבחור בין ההגירה לארצות הברית ולארצות אחרות לבין העלייה לארץ ישראל . ואכן , כתקופה זו של חופש הבחירה , ההמונים זרמו לשם והמעטים באו לכאן . לעומת זאת , החל משנת 1924 ועד סוף מלחמת העולם השנייה ומעבר לה , ובעקבות החמרת חוקי ההגירה לארצות הברית , שוב לא עמדה בפני המוני העם היהודי ברירה כזו . על כן , מטבע הדברים , בעליות המוקדמות הכריע יותר היסוד הרעיוני ואף המשיחי ובלטה הנכונות החלוצית של המעטים ; ואילו בעליות המאוחרות היה המניע העיקרי המצוקה היהודית , שהלכה וגברה מאמצע שנות העשרים ואילך . עם זאת יש להדגיש , שהבדלה מעין זו אינה שלמה , שהרי מניעים של מצוקה היו גם בעליות הראשונות , ויסודות חלוציים פעלו בכל אחת מן העליות המאוחרות . אף על פי כן אפשר לקבוע בביטחון מוחלט , כי העליות המוקדמות עיצבו את החכרה היישובית החדשה בארץ ישראל , כך שבשנים הנותרות עד קום המדינה לא נוסף שום חידוש חברתי , ואילו בתקופת העליות המאוחרות התבססו הישגים אלה . שתי התכונות — העיצוב והביסוס — השלימו זו את זו , והודות להן היה המפעל הציוני מחזון למציאות . העליות המעצבות הן הראשונה , השנייה והשלישית . במרוצת תקופה זו של כארבעים שנה מ 1882 ועד , 1923 עלו כמאה אלף איש , והם שהניחו את התשתית הארגונית והחברתית לחברה היהודית באח , אשר על בסיסה קמה המדינה היהודית . העלייה הראשונה ( 1903-1882 ) הניחה את היסודות הראשונים לחברה החדשה בארץ ישראל , בכפר ובעיר . המושבות הראשונות , מראש פינה בגליל העליון ועד גדרה בדרום שפלת יהודה , היוו את המאחזים הראשונים של ההתיישבות הלאומית ובתי יוצר חלוציים של החקלאות היהודית המודרנית . באותה תקופה החלה להתפתח החברה היהודית העירונית מחוץ לארבע הערים הקדושות : ירושלים , חברון , טבריה וצפת . כן צמח יישוב יהודי בן כמה
|
|